הפער בין ערכי לחץ דם בין שתי הקבוצות במחקר SPRINT היה קטן יותר ביום, בשינה וב – 24 שעות ב- ABPM בהשוואה לערכים גדולים יותר שנמדדו במרפאה.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/11/2016

מטרת העיבוד הנוכחי היתה להשוות ערכי לחץ הדם שנמדדו כידוע במרפאה ללא נוכחות צוות רפואי במחקר SPRINT לעומת מדגם של 897 משתתפים שלחץ דמם נבדק רק פעם אחת ע"י ABPM בחודש ה – 27 של המחקר. ממוצע ההבדל בין הטיפול האינטנסיבי (הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ) לעומת הטיפול הסטנדרטי (מתחת ל – 140 ממ"כ) בניטור האמבולטורי היה 16 ממ"כ, 9.6 ממ"כ בלילה, 12.3 ממ"כ ביום ו – 11.2 ממ"כ ב – 24 שעות (כולם מובהקים). היחס לילה/יום בלחץ הדם הסיסטולי היה דומה בין שתי קבוצות הטיפול. נמצאה אי התאמה בגבולות רחבים בין ערכי לחץ הדם הסיסטולי במרפאה לבין ערכי לחץ הדם ביום ב – ABPM.

Drawz PE, Pajewski NM, Bates JT, et al; SPRINT Study Research Group. Effect of intensive versus standard clinic-based hypertension management on ambulatory blood pressure: Results from the SPRINT (Systolic Blood Pressure Intervention Trial) Ambulatory Blood Pressure Study. Hypertension. 2016 Nov 14. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

התאכזבתי מאד שמדגם ה – ABPM בוצע פעם אחת בלבד לאחר 27 חודשי מחקר ללא ביצוע ABPM באותו מדגם בבסיס. ביצוע כזה היה מאפשר לנו לבדוק ואולי לשנות את ספי יל"ד שקיימים כיום על פי נקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות. כל מה שנשאר לנו בעיבוד הנוכחי הוא להשוות בין ערכי לחץ הדם שנמדדו בשיטה המיוחדת במרפאה לבין מרכיבים שונים של ה – ABPM. בעיבוד הנוכחי נמצא שלחץ הדם בניטור האמבולטורי היה נמוך ביום, בשינה, ב – 24 שעות מהערכים שנמצאו במרפאה והקטין גם את הפער בלחץ הדם בין שתי קבוצות המחקר. יתרה מכך, הפער בין שתי סוגי הטיפול היה קטן יותר אם כי מובהק במחלת כליות כרונית, בגיל מעל 75 ובנשים שמשמעותו היא שלטיפול הנמרץ יש השפעה פחותה במקרים אלו. מצד שני,  ערכי לחץ הדם הסיסטולי בניטור האמבולטורי היו גבוהים ב – 6.85 ממ"כ מהמדידות במרפאה בקבוצת הטיפול נמרץ וב – 3.3 ממ"כ בקבוצת מטיפול הסטנדרטי שפירושו קיום של יל"ד ממוסך במדידות במרפאה עם כל מה שמשתמע מכך מבחינת הסיכון ה – CV. ניתן גם להניח שהטיפול הנמרץ הוריד גם לחץ הדם הלילי ואת השונות בלחץ הדם ולכן היה זה בלתי צפוי שלא נמצא כל הבדל ביחס לילה/יום בשתי הקבוצות וששיעור ה – nondippers היה אפילו מעט גבוה משיעור ה – dippers (39.7% לעומת 34.7% בטיפול הנמרץ ו – 37.8% לעומת 36% בטיפול הסטנדרטי). החוקרים מעלים מספר שאלות: 1. האם טיפול בחולים עם לחץ דם תקין במרפאה וגבוה בניטור האמבולטורי (יל"ד ממוסך) יוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי? 2. האם זה בטוח למנוע טיפול בחולים עם יל"ד במרפאה כאשר לחץ הדם בניטור האמבולטורי הוא תקין? 3.האם טיפול להורדת לחץ הדם הלילי יוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה