האם יל"ד לילי הוא חזאי עצמאי לפרפור פרוזדורים?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/11/2016

מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק האם יל"ד בשינה יתרום מידע נוסף לסיכון ארוך הטווח לפתח פירפור פרוזדורים בהשוואה ללחץ הדם ביום. נכללו במחקר 903 אנשים עם ובלי יל"ד בגיל 40-59 שגויסו למחקר OPERA (Oulu Project Elucidating Risk of Atherosclerosis) ונבדקו ע"י ABPM ובדיקות מעבדה בבסיס. לאחר מעקב ממוצע של 16.4 שנים פיתחו 10% מהם פירפור פרוזדורים חדש שהצריך אישפוז. הקשר החד-משתנה החזק ביותר והמובהק היה בין ממוצע לחץ הדם הסיסטולי הלילי בהשוואה לפרמטרים האחרים של הניטור האמבולטורי (לחץ הדם הלילי באלו עם פירפור היה 120.8 ממ"כ לעומת 116.4 ממ"כ ללא פירפור). לחץ הדם הסיסטולי הלילי נשאר עדיין חזאי מובהק לפירפור גם לאחר תיקנונים לחזאים אחרים לפירפור כמו גיל, מגדר, BMI, גובה, עישון,SGPT, חומצת השתן ורמת הגלוקוזה בצום (יחס סיכון של 1.07 לכל עלייה של 5 ממ"כ).

Perkiömäki JS, Nortamo S, Ylitalo A, et al. Ambulatory blood pressure characteristics and long- term risk for atrial fibrillation. Am J Hypertens. 2016 Nov 15. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר תצפיתי זה נמצא שלחץ הדם הסיסטולי הלילי הוא חזאי מובהק לסיכון ארוך הטווח לפתח פירפור פרוזדורים בעוד שלחץ הדם ביום אינו חזאי לפירפור לאחר תיקנונים רלבנטיים. תוצאות מחקר זה הם בהתאם לממצאים קודמים שהראו שלחץ הדם הלילי קשור בוויסות מחדש של העורקים ובפעילות נוירו-הומורלית בחולים עם פירפור אידיופטי. לקח בערך 6 שנים במחקר זה עד שהסיכון לפירפור החל להופיע באלו עם יל"ד לילי ממצא שמעיד כנראה שהשפעת לחץ הדם הסיסטולי על הוויסות מחדש הוא תהליך ארוך. ממצא אחר במחקר הראה שדופק איטי היה קשור ג"כ בפירפור אבל הוא איבד את המובהקות לאחר תיקנון. במחקרים קודמים נמצא שדופק איטי היה חזאי לפירפור בגברים אתלטים. במחקר הנוכחי נמצא גם שגיל מתקדם, גברים, אנשים גבוהים, BMI גבוה, היסטוריה של עישון, רמה גבוהה של SGPT, חומצת השתן ורמת הגלוקוזה בצום קשורים בסיכון ארוך טווח לפירפור אבל לאחר תיקנון רק BMI גבוה וגיל מתקדם עדיין נשארו חזאים לפירפור. המגרעת העיקרית של המחקר הנוכחי היא שכולו מסתמך על ניטור אמבולטורי יחיד ולא ברור לי מדוע לא בוצעו ניטורים תקופתיים במשך המעקב בעיקר שידוע שקיימת שונות גדולה בין ניטור לניטור. מכל מקום, יותר ויותר מסתבר שיל"ד בשינה הוא גורם חשוב ועצמאי לסיכון הקרדיו-וסקולרי. השאלה שאין לה עדיין פיתרון האם טיפול בלחץ הדם לפני השינה שיוריד את לחץ הדם הלילי יוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי כולל הסיכון לפירפור הפרוזדורים?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה