ערכים גבוהים של זרחן בגברים עם יל"ד קשורים בסיכון מוגבר לתמותה קרדיו-וסקולרית ותמותה מכל סיבה שהיא.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/11/2015

מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק השפעת רמה בסיסית של זרחן וסידן בנסיוב על איזון ארוך -הטווח של לחץ הדם והישרדות במבוגרים משני המגדרים בגיל ממוצע 54. נכללו במחקר 9,260 חולי יל"ד עם מעקב של 40 שנה. נערך עיבוד לשינויים בלחץ הדם במשך המעקב ב – 5 השנים הראשונות והפרוגנוזה. רמות הזרחן היו גבוהות יותר בנשים עם יל"ד (3.4 מ"/ד"ל בנשים בהשוואה לגברים (3.0 מ"/ד"ל). ערכי זרחן גבוהים יותר בבסיס בחולי יל"ד היו קשורים באופן מובהק עם שינויים מזעריים בלחץ הדם הסיסטולי (עלייה של 1 סטיית תקן ברמת הזרחן היתה קשורה בעלייה של 0.22 ו – 0.59 ממ"כ בגברים ונשים בהתאמה). רמה גבוהה של זרחן היתה קשורה באופן מובהק בתמותה קרדיו-וסקולרית ותמותה מכל סיבה בגברים בעוד שרמה גבוהה של סידן היתה חזאית לתמותה מכל סיבה ותמותה שאינה קרדיו-וסקולרית בשני המגדרים. בחולי יל"ד עם מחלת כליות כרונית רמת זרחן גבוהה היתה קשורה באופן מובהק בהישרדות גרועה.

Patel RK, Jeemon P, Stevens KK, et al. Association between serum phosphate and calcium, long-term blood pressure, and mortality in treated hypertensive adults. J Hypertens. 2015;33:2046-53.

הערת פרופ' יודפת
במחקר העוקבה ארוך-הטווח הנוכחי עם מעקב מעל 30 שנה נמצא שרמות זרחן גבוהים-תקינים (בין 3.7 ל – 4.5 מ"ג/ד"ל) בחולי יל"ד הם חזאים עצמאיים לתמותה. יתרה מכך, במעקב של 5 שנים נמצאה עלייה בלחץ הדם באלו עם רמת זרחן גבוהה-תקינה אבל ללא כל השפעה על הסיכון לתמותה גם אם לחץ הדם היה מאוזן. כידוע, לתיפקוד הכליות יש תפקיד מפתח בוויסות רמת הזרחן כמטרה לפעילות של PTH ו – 1,25-dihydroxycholecalciferol וההשפעה על הסינון והספיגה מחדש. במחקר קודם של המחברים נמצא שערך זרחן תקין-גבוה במחלת כליות כרונית היה קשור בפרוגנוזה גרועה להישרדות בהשוואה לאלו עם רמת זרחן נמוכה. תרומת מחקר זה היא שרמת זרחן תקינה- גבוהה קשורה בסיכון מובהק ועצמאי לתמותה גם באנשים עם תיפקודי כליות תקינים. מעניין שבמחקרים קודמים נמצא שערכים גבוהים שקשורים במטבוליזם של מינראלי העצם (זרחן, סידן ופוספטזה בסיסית) הם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים. לא כ"כ ברור מדוע רמה תקינה-גבוהה של זרחן קשורה בסיכון לתמותה קרדיו-וסקולרית בגברים ולא בנשים. אחת ההנחות היא שגברים מעשנים יותר ושנשים מוגנות יותר ע"י האסטרוגנים. יתרה מכך, אין לחוקרים כל הסבר מה גורם לעלייה ברמת הזרחן. אחת ההנחות קושרת זאת בעלייה בצריכת מזון עתיר-חלבון או אוכל מעובד למרות שכליות עם תיפקוד תקין מאזנות את רמת הזרחן במזון. הנחה שנייה קשורה בווריאנטים אלליים באיזון רמת הזרחן כמו ב – fibroblast growth factor 23 והקולטן שלו שמאזן את רמת הזרחן. עלייה ברמתו נמצאה כגורמת ל – LVH בחיות כנראה בגלל עליית המתח לאחר התכווצות הלב (afterload) ויתכן שזהו אחד המנגנונים למחלה קרדיו-וסקולרית בחולי יל"ד.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה