האם מדידות ביתיות של לחץ הדם יהיו השיטה הרוטינית לאיזונו?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/03/2018

מטרת המחקר הבריטי TASMINH4 היתה להעריך את היעילות של מדידות עצמיות של לחץ הדם בלי או עם ניטור מודרך של טיטור לחץ הדם ברפואה ראשונית בהשוואה לטיפול הרגיל. המחקר היה מקביל, אקראי ומבוקר שנערך בקרב 142 מרפאות רפואה כללית בבריטניה במטרה לכלול חולי יל"ד מבוגרים מגיל 35 עם ערכי לחץ דם גבוהים מ – 140/90 ממ"כ שהיו מעוניינים לנטר בעצמם את לחץ הדם. המטופלים הוקצו אקראית למדידת לחץ דם עצמית, למדידה עצמית עם הדרכה מרחוק או לטיפול הרגיל במרפאה. התוצא הראשוני היה מדידת לחץ הדם במרפאה לאחר 12 חודשים. נכללו במחקר 1,182 מטופלים עם חלוקה דומה לכל קבוצה ומתוכם נכללו 1,003 בעיבוד. לחץ הדם הסיסטולי לאחר 12 חודשים היה נמוך בשתי קבוצות המדידה הביתית לעומת המדידה במרפאה (137, 136 לעומת 140.4 ממ"כ). לא נמצא כל הבדל בהורדת לחץ הדם בין שתי השיטות הביתיות ושיעור תופעות הלוואי היה דומה בשלושת השיטות.

McManus, RJ, Mant, J, Franssen, M et al. Efficacy of self-monitored blood pressure, with or without telemonitoring, for titration of antihypertensive medication (TASMINH4): an unmasked randomised controlled trial. Lancet. 2018 Feb 27. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שניטור עצמי של לחץ הדם ללא או עם הדרכה מרחוק בחולי יל"ד שאינם מאוזנים הביא לירידה גדולה יותר של לחץ הדם מאשר הטיפול הרגיל במרפאה. ממצא זה יכול להוריד את הסיכון לאירוע מוחי ב – 20% ואת הסיכון למחלה כלילית ב – 10%. הממצא במחקר זה אינו מפתיע אם כי החוקרים אינם מביאים כל נתונים על איזון לחץ הדם בכל אחת מהשיטות. אין כל ספק שהמדידה בבית שמנטרלת לא רק את יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך אלא מבוצעת במדידות חוזרות רבות (במחקר הנוכחי בוצעו שתי מדידות בבוקר ובערב במשך כל ימות השבוע הראשון בכל חודש) מספקות מידע אמין יותר מאשר מדידות בודדות במרפאה שנערכות בשעות יום שונות ומערבות את החולה יותר בטיפולו העצמי או ע"י הדרכה מרחוק. בשיטה זאת אני מבצע כבר שנים את המעקב אחרי מטופלי אלא שקיימות מספר בעיות. האחת, לחץ הדם נמדד תמיד ביד שנוח למדוד בה אבל לעתים לא מעטות לחץ הדם הבסיסי יכול להיות דווקא גבוה יותר ביד השנייה. שנית, חלק גדול מהאנשים אינם יודעים איך למדוד את לחץ הדם, משתמשים במכשירים ללא תיקוף ובשרוול לא מתאים בשמנים. שלישית, הפרעות קצב בעיקר פרפור פרוזדורים מפריעים לאמינות המדידות. רביעית, שכבה מסויימת של האוכלוסייה לא מתאימה לשיטה זאת כמו קשישים מאד בעיקר אלו שהם שבריריים. עם כל זאת, אין להשוות שיטה זאת למדידת לחץ הדם במרפאה מכל הבחינות. היה מעניין לראות האם קיים מחקר שעוסק בהשוואת תוצאות המדידות בבית לעומת המדידות במרפאה לגבי נקודות הסיום ה – CV.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה