האם לנוכחות או לאי נוכחות אדם מצוות רפואי במדידת לחץ הדם במחקר SPRINT היתה השפעה על תוצאות המחקר?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/03/2018

לחץ הדם ב – SPRINT נמדד כידוע באופן אוטומטי. בספרות הרפואית הופיעו טענות לא כל מדידות לחץ הדם נערכו ללא נוכחות של אדם מהצוות הרפואי. מטרת העיבוד הנוכחי היה לבדוק האם הנוכחות, נוכחות חלקית או נוכחות מלאה גרמו לפערים במדידות לחץ הדם ולכן אולי היו גם השפעות על התוצא הראשוני. נמצאו 4 קטגוריות של נושא זה. אי נוכחות מלאה, חלקית רק בזמן מדידת לחץ הדם, חלקית רק בזמן ההפסקות בין מדידה למדידה ונוכחות מלאה. בעיבוד נמצא שערכי לחץ הדם היו דומים בכל 4 הקטגוריות. יחס הסיכון בקבוצת הטיפול הנמרץ לעומת הטיפול הרגיל באלו לא כל נוכחות היה 0.62 ובאלו עם נוכחות מלאה היה 0.64 – הבדל שאינו מובהק. לא נמצא גם כל הבדל ביחס הסיכון בקבוצות עם נוכחות חלקית.

Johnson KC, Whelton PK, Cushman WC, et al; SPRINT Research Group. Blood pressure measurement in SPRINT (Systolic Blood Pressure Intervention Trial). Hypertension. 2018 Mar 12. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
במאמר המערכת בשם Office blood pressure measurement: The weak cornerstone of hypertension שנכתב ע"י מומחים אירופים מיוון, איטליה ואירלנד שעוסקים שנים בנושא מדידות לחץ הדם הם מציינים שקיימות מספר טעויות במדידות לחץ הדם במרפאה כמו היעדר איבחון של יל"ד של החלוק הלבן, יל"ד ממוסך, קיום של מכשירים בלתי מתאימים, גורמים שתלויים במודד וחסר סטנדרטיזציה במדידות. לכן ההנחיות האמריקאיות החדשות ממליצות על אישור אבחנת יל"ד ע"י מדידות מחוץ למרפאה. הממצאים בעיבוד הנוכחי של SPRINT הם חשובים אבל גם בעייתיים. הם חשובים בהבהירם שלנוכחות או אי נוכחות של אדם מהצוות הרפואי בזמן המדידות האוטומטיות אין כל השפעה על נקודת הסיום הראשונית. מצד שני הם בעייתיים היות והם מבוססים על סקירה לאחר מעשה ועל הזיכרון של אנשי הצוות הרפואי. החוקרים שהיו מודעים לבעיה זאת ערכו לכן עיבוד סטטיסטי מסובך והערכה מחודשת של מספר נקודות סיום (רמות לחץ הדם במרפאה, שימוש בתרופות, תופעות לוואי ותוצאים). מחקר SPRINT הביא לתשומת לבנו נושא שהוזנח תקופה ארוכה – סטנדרטיזציה של שיטות מדידת לחץ הדם. באופן מסורתי.מות לחץ הדם במרפאה, שימוש בתרופות, תופעות לוואי ותוצאיםאוטומטיות או אי נוכחות אין כל השפעה על נקודת הסיום הראשונית.  התבססה המדידה במרפאה על 3 מרכיבים: החולה, הרופא או האחות והמכשיר. גורמים שונים יכולים להשפיע על אינטראקציה זאת כולל מספר הביקורים בו נמדד לחץ הדם,  מספר המדידות (אחת, או יותר, האם משמיטים את המדידה הראשונה), מצב הישיבה (מצב הידיים והצלבת הרגלים), סוג המכשיר ושיטת המדידה (אוטומטי או בהאזנה), נוכחות אדם מצוות רפואי ושיחה תוך המדידה או בין המדידה. כיום מקובלת יותר המדידה האוסצילומטרית. המדידות במרפאה בחיי היום יום מתבצעות לרוב בתנאים בלתי מתאימים מבלי להתייחס מנוחה, לתנוחה, למספר המדידות  לשיטת קביעת ממוצעי המדידות ואחרים. במספר מחקרים נמצא שמדידות אלו כבוהות בהרבה ממדידות שמבוצעות בתנאי מחקר. מדידות אוטומטיות של לחץ הדם ללא נוכחות מישהו מהצוות הרפואי הן נמוכות סביב 5 ממ"כ ודומות לממוצע לחץ הדם ביום ב – ABPM. עם כל זאת, מחברי מאמר המערכת מציינים שלא נראה שינוי משמעותי באיבחון ובטיפול ביל"ד שמבוסס על מדידות במרפאה. אבל גם בשימוש בסטנדרטיזציה הטובה ביותר יש לבצע מדידות מחוץ למרפאה לאיבחון וטיפול. במידה וקיימת אי התאמה בין המדידות במרפאה לבין המדידות מחוץ למרפאה צריכה להיות ההחלטה מבוססת תמיד על המדידות מחוץ למרפאה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה