האם משך שינה קצר שנבדק במעבדת שינה קשור בסיכון לתמותה מכל סיבה רק בחולי יל"ד?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/03/2017

מטרת המחקר שבוצע במסגרת Penn State Adult Cohort האמריקאי היתה ההנחה שמשך שינה שנבדק אובייקטיבית משפיע על הקשר בין יל"ד ותמותה מכל סיבה. המחקר היה אקראי וכלל מדגם מהקהילה של 1,741 גברים ונשים, בגיל ממוצע של 48.7 שנבדקו במעבדת שינה ועברו מעקב ממוצע של 15.5 שנים. יל"ד הוגדר לפי ערכי המרפאה או על פי דיווח של שימוש בתרופות ליל"ד. משך השינה על פי פוליסומנוגרפיה סווג לשלוש קטגוריות קליניות. ההסתברויות המובהקות לתמותה מכל סיבה שקשורה ביל"ד היו 1.77 לאלו שישנו לפחות 6 שעות, 2.78 לאלו שישנו 5-6 שעות ו – 3.93 לאלו שישנו 5 או פחות שעות.

Fernandez-Mendoza J, He F, Vgontzas AN, et al. Objective short sleep duration modifies the relationship between hypertension and all-cause mortality. J Hypertens. 2017 Apr;35(4):830-836.

הערת פרופ' יודפת

תוצאות מחקר זה מראות שמשך שינה קצר מ – 5 שעות קשור בסיכון לתמותה מכל סיבה בחולי יל"ד.  קשר זה לא הושפע ממשתנים אחרים כמו גיל, מגדר, גזע, עישון, השמנה, סוכרת, רמת לחץ הדם או דיכאון. משך שינה קצר יכול לנבוע מסיבות ביולוגיות כמו גנטיקה, מסיבות התנהגותיות כמו החלטה אישית או, ועם סבירות גדולה כסמן למידת ההפרעה האוטונומית המרכזית (כמו מנגנון ההתעוררות משינה והפרעה בוויסות מערכת העצבים הסימפתטית). לא נראה שקיימת כאן השפעה התנהגותית או השפעה גנטית היות ולא ניתן לשנות תכונה אחרונה זאת. מצד שני, למשך שינה קצר אין כל השפעה על התמותה ללא קיום של יל"ד. לכן ההנחה היא שמשך שינה קצר שמשפיע על הסיכון לתמותה מכל סיבה הוא סמן ביולוגי שמעיד על מידת ההפרעה בתיפקוד האוטונומי (הסימפתטי) המרכזי.  מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שמשך שינה קצר משנה בצורה דומה את הקשר בין נדודי שינה לבין תחלואה שכוללת יל"ד, סוכרת, הפרעות נוירו-קוגניטיביות ותמותה. משך שינה קצר קשור גם בעלייה בהפרשת הקורטיזול, בעלייה בפעילות הקטכולאמינים, בפעילות מטבולית מוגברת במשך היממה, בישנוניות במשך היום, בזמן ארוך יותר של קדם-הפליטה בלב, בדופק מהיר יותר ובשונות מוגברת שלו. ממצאים אלו תומכים בהנחה שמשך שינה קצר שנמדד באופן אובייקטיבי הוא סמן לחומרת ההפרעה הביולוגית. תוצאות מחקר זה רומזות שמשך שינה קצר (בהקשר למצבים שקשורים בהפעלת מערכת העצבים הסימפתטית כמו יל"ד ונדודי שינה) הוא מדד לחומרת הפגיעה הביולוגית ומהווה גורם סיכון קדם-מחלה שניתן לשינוי (כמו הורדת לחץ הדם או הארכת זמן השינה) של התחלואה והתמותה ה – CV. במחקרים אפידמיולוגיים עתידיים יש לבדוק את השפעת המודיפיקציה על התמותה מכל סיבה ויש לבדוק במחקרים קליניים האם הארכת משך השינה יכולה לשפר את הפרוגנוזה בחולי יל"ד.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה