מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את השפעת טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם מתחת ל – 130/80 ממ"כ בחולי יל"ד ללא סוכרת ועם מחלת כליות כרונית לעומת ההורדה המקובלת מתחת ל – 140/90 ממ"כ. המחקרים שנכללו במטה- אנליזה היו אקראיים בהם דווח על שינויים ב – GFR, הכפלת רמת הקראטינין, או ירידה של 50% ב – GFR, או אי ספיקת כליות סופנית או תמותה מכל סיבה. אותרו 9 מחקרים עם 8,127 מטופלים וחציון מעקב של 3.3 שנים. לא נמצאו הבדלים מובהקים לגבי שינויים ב – GFR, בהכפלת רמת הקראטינין, בתוצא הכלייתי הכללי ובתמותה מכל סיבה בין טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בהשוואה לטיפול הסטנדרטי. נמצאה מגמה לסיכון נמוך יותר להתקדמות מחלת הכליות בלא שחורים או חולים עם רמות גבוהות יותר של פרוטאינוריה.

Tsai WC, Wu HY, Peng YS, et al. Association of intensive blood pressure control and kidney disease progression in nondiabetic patients with chronic kidney disease: A systematic review and meta-analysis. JAMA Intern Med 2017;Mar 13:[Epub ahead of print].

הערת פרופ' יודפת

בסקירה הסיסטמית והמטה-אנליזה שנערכה ע"י חוקרים בטייוואן בקרב מטופלים שאינם סוכרתיים עם מחלת כליות כרונית לא נמצא במעקב חציוני של 3.3 שנים כל הבדל בתוצא הכלייתי בין הורדה נמרצת יותר של לחץ הדם בהשוואה להורדה הסטנדרטית. לא נמצאה גם כל עדות שטיפול נמרץ יותר להורדת לחץ הדם היה קשור בעלייה בתופעות לוואי פרט לסחרחורת. את המגמה שנמצאה בסיכון הנמוך יותר להתקדמות של מחלת כליות בלא שחורים או באלו עם רמות גבוהות יותר של פרוטאינוריה יש לראות כיצירת היפותזה בלבד שדורשת מחקר יעודי לבחינת נושא זה. מכל מקום, מטה-אנליזה זאת מוסיפה לנו עוד נדבך לויכוח שכנראה לא יגמר ולדעתי כבר אינו עקרוני על יעדי הורדת לחץ הדם.