האם הגיע הזמן למסקנה שהומוציסטאין הוא אולי סמן אבל אינו גורם ליל"ד?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/03/2017

מטרת המטה אנליזה היתה לבדוק את הקשר בין הומוציסטאין לבין יל"ד. נכללו 11 מחקרים עם 16,571 משתתפים מהם 4,830 עם יל"ד. בעיבוד נמצא שרמה גבוהה של הומוציסטאין היתה קשורה בעלייה מובהקת של 36% בסיכון ליל"ד. מצד שני, עיבודים של תתי קבוצות הראו שהעלייה ברמת ההומוציסטאין היתה קשורה בעלייה מובהקת של 82% בסיכון ליל"ד רק במחקרים רטרוספקטיביים  ושל 72% במחקרים ללא תיקנון אבל לא במחקרים פרוספקטיביים ולא במחקרים עם תיקנון.

Zhong F, Zhuang L, Wang Y, et al. Homocysteine levels and risk of essential hypertension: A meta-analysis of published epidemiological studies. Clin Exp Hypertens 2017. Mar 1. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

תוצאות מנוגדות נמצאו במחקרים אפידמיולוגיים בהם נבדק הקשר בין הומוציסטאין ויל"ד. באחד המחקרים האפידמיולוגיים הגדולים נמצא שרמת ההומוציסטאין קשורה לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בשני המגדרים. לעומת זאת, קשר זה לא נמצא במחקרים פרוספקטיביים, במחקר שפורסם לאחרונה תוך שימוש באקראיות מנדליאנית נמצא שהומוציסטאין הוא יותר סמן מאשר גורם ליל"ד ולכן אין כל טעם לנסות להוריד את רמתו ע"י טיפול בתכשירי ויטמין B וחומצה פולית. במטה אנליזה הנוכחית לא נמצא כל קשר בין שניהם במחקרים פרוספקטיביים או במחקרים מתוקננים לערפלנים. שנים שאיני מחשיב את ההומוציסטאין כגורם סיכון CV וממצאי מטה-אנליזה זאת תומכים במסקנתי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה