מידת העלייה בהפרשת הנוראדרנלין בשתן קשורה במידת חומרת לחץ הדם

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/03/2016

מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק את מעורבות מערכת העצבים הסימפתטית ע"י מדידת הקטכולאמינים בשתן באטיולוגיה של יל"ד ואת השפעת הטיפול ביל"ד על הפרשתם.  הפרשת הקטכולאמינים בשתן במשך 24 שעות נמדדה בקרב 1,925 חולים שהופנו לטיפול ביל"ד מהם נמצאו 655 ללא טיפול ומתוכם 59 היו נורמוטנסיביים, 219 היו בשלב 1 של יל"ד (140-159/90-99 ממ"כ), 236 בשלב 2 (160-179/100-109 ממ"כ) ו – 141 בשלב 3 (שווה או מעל 180/110 ממ"כ). נמצא קשר חיובי ומובהק בין מידת הפרשת הנוראדרנלין במשך 24 שעות לבין חומרת יתר לחץ הדם כך, שכל כמה שלחץ הדם היה גבוה יותר כך היתה הפרשת הנוראדרנלין גבוהה יותר: 221 נמול/24 שעות בנורמוטנסיביים, 254 בדרגה 1, 263 בדרגה 2 ו – 296 בדרגה 3. קשר זה נשאר מובהק מאד גם בתיקנון לקראטינין בשתן, למשקל, לגיל ולמגדר. לא נמצא כל שינוי בהפרשת האדרנלין והדופאמין בשתן. טיפול ב – CCBs ארוכי-טווח או בחסמי בטא הגביר את הפרשת הנוראדרנלין.

Missouris CG1, Markandu ND, He FJ, et al. Urinary catecholamines and the relationship with blood pressure and pharmacological therapy. J Hypertens. 2016 Jan 29. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שמידת הפרשת הנוראדרנלין בשתן בחולי יל"ד שאינם מטופלים נמצאת בפרופורציה לחומרת יתר לחץ הדם. ממצא זה תומך בהנחה שבשיעור מסויים של חולי יל"ד קיימת פעילות יתר סימפתטית. לא נמצאה כל עלייה באדרנלין או בדופאמין. הפרשת הנוראדרנלין עלתה בחולים מטופלים בנוגדי תעלות הסידן דיהידרופירידינים ארוכי-טווח וחסמי בטא. אחת הבדיקות בחשד לפיאוכרוציטומה בדיקת רמת הקטכולאמינים בשתן. לפי ממצאי המחקר הנוכחי קיימת רמה מוגברת של נוראדרנלין בערכי לחץ דם גבוהים והשאלה היא היכן הגבול בין רמת נוראדרנלין גבוהה בשתן בגלל יל"ד גבוה מאד לבין קיום של פיאוכרומוציטומה? החוקרים מציעים לקבוע ערך גבולי בין שני המצבים למרות שבפיאוכרומוציטומה קיימת עלייה של כל הקטכולאמינים והמטנפרינים שהם המטבוליטים שלהם. עלייה בהפרשת הנוראדרנלין בגלל טיפול בנוגדי סידן דיהידרופירידינים מוכרת ומתבטאת בחלק מהמטופלים בתסמינים הקליניים עם תחילת הטיפול כמו דפיקות לב וסומק בפנים (אהוד גרוסמן וחב' דיווחו על ממצא זה עוד ב – 1998). מה שמפליא שטיפול בחסמי בטא מגביר את הפרשת הנוראדרנלין – בדיוק הפוך ממה שאנו מצפים מטיפול זה. המחברים אינם מתייחסים לממצא זה אבל במחקר שפורסם עוד ב – 2003 אחת ההנחות היתה שקיימת תלות בין מידת הורדת לחץ הדם לפעילות הרנין בפלסמה לפני הטיפול שמווסתת ע"י הפרשת הקטכולאמינים האנדוגניים (הסבר מפורט יותר לא מצאתי במחקר זה).

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה