האם לפעילות אירובית קלה יש השפעה טובה יותר בהשוואה לפעילות גופנית מתונה על פנוטיפים שונים של יל"ד אמבולטורי עמיד לטיפול?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 01/06/2016

מטרת המחקר הנוכחי שנערך בברזיל היתה לבדוק השפעות המודינמיות קצרות-טווח של תרגולים שונים ביל"ד עמיד לטיפול. במחקר השתתפו 20 חולי יל"ד עמיד לטיפול (גיל ממוצע 54, BMI – 30.2) שאחרי מבחן מאמץ מרבי חולקו אקראית לשלוש התערבויות בשיטת מסילת-עיתוק (crossover) שנערכו בסדר אקראי ובימים שונים: בקרה (45 דקות של מנוחה), עוצמת קלה ועצמת מתונה של תרגול אירובי במשך 45 דקות עם 50% ו – 75% של השיעור המרבי של מהירות הדופק בהתאמה שנערכו ע"י רכיבת אופניים בארגומטריה. הבדיקות שנערכו היו ABPM, זרימת הדם בזרוע (עם חישוב התנגודת הואוסקולרית) והיפראמיה תגובתית שנמדדו לפני ואחרי ההתערבות ע"י פלתיסמוגרפיה עם חסימת וריד. ערכי לחץ הדם ירדו באופן מובהק לאחר 5 שעות ב – 7.7 ממ"כ בתרגול קל וב – 9.4 ממ"כ בתרגול מתון בהשוואה לבקרה. תרגול קל הוריד באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי (ב – 3.8 ממ"כ) והדיאסטולי (ב – 4.0 ממ"כ) ב – 10 שעות היום, ב – 6.0 ממ"כ ו – 6.1 ממ"כ (סיסטולי דיאסטולי) בשעות השינה ואת לחץ הדם הדיאסטולי ב – 4.8 ממ"כ לאחר 19 שעות. בהשוואה לבסיס ירדה זרימת הדם רק לאחר 50 דקות תרגול קל (מובהק). התנגודת הווסקולרית לאחר הבקרה והתרגול הקל עלתה לאחר שעה ואילו התרגול המתון הוריד באופן מובהק את התנגודת מיד לאחר ההתערבות.

Santos LP, Moraes RS, Vieira PJ, et al. Effects of aerobic exercise intensity on ambulatory blood pressure and vascular responses in resistant hypertension: a crossover trial. J Hypertens. 2016 Jun 30. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

תרגול אירובי קל לפי ממצאי מחקר זה הוא יעיל יותר מתרגול אירובי מתון בהשפעה ארוכה יותר בהורדת לחץ הדם האמבולטורי בחולי יל"ד עמידים לטיפול. גם תרגול מתון וגם תרגול קל גרמו לירידה בלחץ הדם הסיסטולי לאחר 5 שעות בהשוואה ללא כל תרגול. עם כל זאת, דווקא התרגול הקל הוריד את לחץ הדם הסיסטולי האמבולטורי גם בערות וגם בשינה ואת הדיאסטולי בערות, בשינה ו – 19 שעות לאחר מכן. נראה לי מוזר שקיים הבדל כל כך מובהק בהורדת לחץ דם בין שני סוגי התרגול וגם לחוקרים אין כל הסבר לממצא זה. ידוע אמנם שמנגנונים נירוגניים מעורבים בתנגודת ההיקפית כאשר למידת עצמת התרגול יש השפעה על הגירוי האדרנרגי ועל העלייה בהפרשת האדרנלין והנוראדרנלין. בבריאים הפחתה בעצמת הטונוס הפארא- סימפתטי לאחר תרגול מווסתת ומפחיתה באופן אוטומטי את עצמת הפעילות הסימפתטית. בחולי יל"ד עמיד לטיפול קיימת כנראה תגובה סימפתטית מוגברת עם תגובה בלתי תקינה ללחץ התרגול וקיימת אפשרות שלרמות שונות בעצמת התרגול יש השפעה שונה על התגובות הפיסיולוגיות הסימפתטיות. את חוסר השינויים בזרימת הדם בזרוע ובתגובת ההיפראמיה מייחסים המחברים להפרעה בתגובה הואזו-מוטורית בחולי יל"ד עמיד לטיפול. לדעתי, שני ההסברים קלושים מאד..

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה