סקירת עיתונות / מאי 2019

פורסם בתאריך מאת
עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/05/2019

לפניכם סקירת העיתונות לחודש מאי 2019 מאת פרופ' יודפת.

האם טיפול ב – firibastat שהוא מעכב אמינופפטידאזה מסוג A הוא אחד הפתרונות לטיפול ביל"ד עמיד לטיפול?

מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבדוק את היעילות והבטיחות של firibastat – המעכב הראשון של אמינופפטידזה מסוג A שמונע המרה של אנגיוטנסין -2 במוח לאנגיוטנסין-3 בהורדת לחץ הדם באוכלוסייה מגוונת עם יל"ד בסיכון גבוה. להמשך קריאה ←

האם שילוב של אלדקטון עם patiromer מונע את העלייה ברמת האשלגן ומוריד את לחץ הדם בחולי יל"ד עמיד לטיפול שסובלים ממחלת כליות כרונית?

מטרת המחקר המבוקר והכפול-סמיות AMBER שבוצע ב- 62 מרכזים ב – 10 מדינות היא לבדוק את השימוש בפולימר Paritomer שקושר אשלגן ביחד עם אלדקטון בחולים עם יל"ד עמיד לטיפול  ומחלת כליות כרונית למניעת היפרקלמיה ולאפשר שימוש במינון גבוה יותר וקבוע של אלדקטון לטיפול ביל"ד. להמשך קריאה ←

האם כרבע ממדידות לחץ הדם רק במרפאה לא מאבחנים בעיקר יל"ד ממוסך? תוצאות ממחקר הסוכרת, ההשמנה וסגנון החיים האוסטרלי.

מטרת המחקר הנוכחי שנערך במדגם של 508 משתתפים מקרב The Australian Diabetes, Obesity, and Lifestyle Study  (סביב 11 אלף משתתפים עם שלב המעקב השלישי לאחר 12 שנה) היתה לבדוק את שיעור יל"ד הממוסך ויל"ד של החלוק הלבן ע"י ביצוע ABPM ואת היעילות של האבחנה והטיפול. להמשך קריאה ←

האם יל"ד ממוסך הוא חזאי להתפתחות של LVH?

מטרת העיבוד לאחר מעשה של המחקר האיטלקי PAMELA היתה לבדוק תרומתו של יל"ד ממוסך כחזאי להתפתחות חדשה של LVH. להמשך קריאה ←

האם 6 מדידות אוטומטיות ליליות במשך יומיים מנבאות פגיעה באברי מטרה כמו מדידות ב – ABPM?

מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה להשוות בין ABPM ו – 6 מדידות אוטומטיות ליליות בהקשר לחיזוי הפגיעה באברי מטרה. נכללו במחקר מבוסס-קהילה 180 משתתפים בגיל 32-80. להמשך קריאה ←

האם מדידת לחץ הדם בבית בבוקר יעילה יותר מערכי לחץ הדם בבוקר ב – ABPM מבחינת השיחזור והקורלציה הטובה יותר עם הפגיעות באברי מטרה?

מטרת המחקר שבוצע בסין היתה לבדוק לאיזו שיטת מדידת לחץ הדם בבוקר יש יכולת שחזור טובה יותר וקשורה יותר בנזק וסקולרי (מהירות גל הפעימה קרוטיד-פמורל ויחס אלבומין/קראטינין). להמשך קריאה ←

האם טיפול במעכבי DPP-4 בחולי יל"ד וסוכרת מסוג 2 מוריד לא רק את רמת הסוכר אלא גם את לחץ הדם ומשפר את קשיות העורקים?

מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את השפעות מעכב ה – DPP-4 אלוגליפטין על לחץ הדם ועל קשיות העורקים בחולי יל"ד עם סוכרת מסוג 2. להמשך קריאה ←

האם לחץ דם גבוה בקשישים עם מוגבלות תיפקודית קשור דווקא בשיפור הקוגניציה?

מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבחון האם המצב התיפקודי בדיווח עצמי משנה את הקשר בין לחץ דם והירידה בקוגניציה בקרב קשישים. להמשך קריאה ←

האם כבר ביל"ד דרגה 1 לפי ACC/AHA 2017 קיימת מחלת כלי הדם הקטנים במוח עם נזקים כמו האדרה בחומר הלבן, לקונות ודימומי-מיקרו?

מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק את הקשר ביו יל"ד בדרגה אחת ( 130- 139/80-89 ממ"כ לפי הנחיות (ACC/AHA 2017 עם מחלת כלי הדם הקטנים באוכלוסייה בריאה להמשך קריאה ←

האם עיבודים לאחר מעשה של מחקר ADVANCE תומכים ביעד הורדת לחץ הדם מתחת ל – 130/80 ממ"כ בחולי סוכרת מסוג 2?

מטרת העיבוד לאחר מעשה של המחקר האקראי והמבוקר פלצבו, כפול- הסמיות הרב-מרכזי והרב- לאומי ADVANCE (Action in Diabetes and Vascular Disease: Preterax and Diamicron Modified Release Controlled Evaluation) שנערך בקרב חולי סוכרת מסוג 2 עם סיכון CV בינוני-עד-גבוה היתה לבדוק האם התועלת לעומת תופעות הלוואי בטיפול נמרץ ביל"ד מושפעים מלחץ הדם הבסיסי או מהסיכון ה – CV. להמשך קריאה ←

האם תפקידו של יל"ד הוא בתחזוק הזילוף בקליפת הכליות עם העלייה בטרשת העורקית ובהפרעה בוויסות מחזור הדם בכליות?

מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לברר באופן היסטופתולוגי האם הטרשת בכליות נגרמת ע"י הגיל או ע"י יל"ד או שניהם ביחד. במחקר נכללו אוטופסיות של 59 אנשים ללא מחלת כליות כאשר 28% מהם סבלו מיל"ד. להמשך קריאה ←

האם טיפול בהשמנה, ביל"ד סיסטולי ובעישון מורידים חלק ניכר מתוצאי הסיכון ה – CV שקשור בהשכלה נמוכה?

מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק את התפקיד של BMI, לחץ הדם הסיסטולי תוך הסבר של השפעת ההשכלה על הסיכון של התוצאים ה – CV. להמשך קריאה ←

כתיבת תגובה