מטרת המחקר שהוצג בכנס השנתי של החברה הגריאטרית האמריקאית היתה לבדוק השפעת הורדה נמרצת (לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ) על שיעור הנפילות בקשישים בגיל 65 ומעלה שחיים במוסדות סיעודיים של יוצאי צבא. נכללו במחקר 19,297 קשישים מטופלים לפחות בתרופה אחת ליל"ד בין השנים 2010-2015. החוקרים זיהו קשישים שנפלו תוך שלושה ימים כאשר לחץ הדם הסיסטולי שלהם לא היה גבוה יותר מ – 120 ממ"כ תוך הנחה שהם קיבלו טיפול נמרץ ללחץ הדם הגבוה. לאחר מכן נבדק האם במשך 7 ימים לאחר הנפילה מינון הטיפול ירד או הופסק כדי לבדוק מהי השפעת הפחתת הטיפול או הפסקתו במשך 30 יום על הסיכון לנפילות. חציון השהייה של 3,436 הקשישים במוסד הסיעודי שנפלו היה 611.5 ימים. הפחתה בטיפול בלחץ הדם או הפסקתו בוצעה בקרב 245 קשישים (33.6%) שסבלו מ– 730 נפילות שלחץ הדם הסיסטולי הקודם נע בין 80 ל – 100 ממ"כ. הפחתת הטיפול או הפסקתו בקרב 381 קשישים (24.9%) שסבלו מ – 1,528 נפילות שלחץ הדם הסיסטולי הקודם נע בין 101 ל – 120 ממ"כ. הגיל והתפקוד הגופני היה דומה ללא כל קשר אם הטיפול שונה או לא שונה. מצד שני, מדד Elixhauser Comorbidity Index היה טוב יותר באופן מובהק באלו שהטיפול הופחת לעומת אלו ללא הפחתה (6.5 לעומת 5.9) ושיעור הדמנציה היה נמוך יותר ומובהק (53% לעומת 61%). בנוסף, הסיכון לנפילות במשך 30 יום לאחר מכן היה נמוך לאחר השינוי בטיפול – 11 נפילות לאחר הפחתת הטיפול לעומת 18.1 נפילות ללא הפחתה באלו עם לחץ דם בין 80 ל – 100 ממ"כ (ירידה מובהקת ב – 39%) 12.9 נפילות לאחר הפחתת הטיפול 17.6 ללא הפחתת הטיפול באלו עם לחץ דם בין 101 ל – 120 ממ"כ (ירידה מובהקת ב – 27%).
Boockvar K. et al. American Geriatrics Society (AGS) 2018 Annual Scientific Meeting: Abstract P3. Presented May 3, 2018.
הערת פרופ' יודפת:
הסכנה לנפילות בקשישים בגלל ירידה גדולה בלחץ הדם היא לא קטנה מהסיכון ה – CV כאשר חלק לא קטן מהנפילות גורם לשברים קשים ואף למוות. מסיבה זאת שמחתי לפרסום הממצאים במחקר SPRINT שהראו שבקבוצת הגיל הקשיש (מגיל 75 ומעלה) שלחץ דמם הסיסטולי הורד מתחת ל – 120 ממ"כ היה שיעור נפילות של 4.9% לעומת 5.5% בהורדת לחץ הדם מתחת ל – 140 ממ"כ הבדל שאינו מובהק. יתרה מכך, שליש מהמשתתפים הוגדרו כשבריריים (frail) ללא כל שינוי בתוצא ביניהם לבין אלו ללא שבריריות. במחקר הנוכחי מתברר ששיעור הנפילות גדול בהרבה בחולים שחיים במוסדות סיעודיים ויש להניח שחלק ניכר מהם הוא שברירי. אבל מה שמעניין במחקר הוא שהרופאים במוסדות אלו מגזימים בטיפול בחולים אלו (מרביתם גברים) ולחץ הדם בחלקם מגיע לערכים סיסטוליים נמוכים מ – 100 ממ"כ ואף מגיע עד 80 ממ"כ. ערכים כאלו בקשישים לא רק קשורים בנפילות אלא גם בסיכון גדול לתמותה. מרבית מטופליי הם קשישים שאינם שבריריים ובעקבות פרסום תוצאת העיבוד בקשישים ב –SPRINT התלבטתי עד לאן ניתן להוריד את לחץ הדם הסיסטולי שיהיה נמוך מ – 120 ממ"כ? עד 110 ממ"כ? 105 ממ"כ? ואולי אפילו עד 100 ממ"כ ללא כל תופעות לוואי? אין עדיין כל מחקר שקבע מה הם היעדים שמתחתם אין להוריד את לחץ הדם. חשיבותו של מחקר זה שמראה לנו כמה מסוכן להוריד את הלחץ הסיסטולי לפחות מ – 100 ממ"כ ובמידה מסויימת גם בין 101 ל – 120 ממ"כ. מה שחסר לי במחקר הוא לקבל תוצאות של מה היה שיעור השברים או התמותה בקרב הנופלים והאם הפחתת המינון או מספר התרופות לא רק הוריד את שיעור הנפילות אלא גם מנע את כל הסיבוכים שקשורים בנפילות.