בכנס 2017 השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה הוצגו תוצאות מעקב של Women's Health Study שהוא כידוע מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו שבו נבדקה השפעת מינון נמוך של אספירין וויטמין E על מניעת מחלה CV וסרטן. במחקר שהחל בשנת 1990 נכללו כ – 40,000 נשים עובדות בתחום הבריאות בגיל 45 ומעלה ללא היסטוריה של מחלה CV, סרטן או מחלה קשה אחרת. המחקר עצמו נגמר במרץ 2004 אבל המעקב התצפיתי נמשך. הנתונים שהוצגו בכנס היו עדכניים עד סוף 2015. משתתפות המחקר נשאלו בתחילתו האם הן סובלות ממיגרנה, האם היו להן כאבי ראש מסוג זה בשנה החולפת, מהי תכיפות ההתקפים ומאפייניהם כולל קיום של אאורה (aura). על בסיס התשובות חולקו הנשים ל 4 קטגוריות: 1. ללא היסטוריה של מיגרנה, 2. מיגרנה פעילה עם אאורה, 3. מיגרנה פעילה ללא אאורה ו – 4. היסטוריה של מיגרנה. אבחנת יל"ד הוגדרה כאבחנת רפואית חדשה או דיווח אישי על לחץ דם סיסטולי של 140 ממ"כ ומעלה או דיאסטולי של 90 ממ"כ ומעלה. נשים שטופלו במיגרנה בתרופות ליל"ד הוצאו מהמעקב. הוצאו מהמעקב גם נשים עם היסטוריה של יל"ד בבסיס ואלו ללא מידע על מצב המיגרנה. משך המעקב הממוצע היה 12.2 שנים. לבסוף, נכללו בבסיס 29,040 נשים ללא יל"ד עם נתונים על מיגרנה. מתוכם, 23,819 דיווחו על היסטוריה של מיגרנה, 1,516 דיווח על מיגרנה פעילה עם אאורה, 2,292 דיווחו על מיגרנה ללא אאורה ו – 1,411 דיווחו על היסטוריה של מיגרנה. היארעות חדשה של יל"ד הופיעה בקרב 15,176 נשים. נשים שסבלו ממיגרנה עם או בלי אאורה נטו להיות מעט צעירות יותר ועם סבירות יותר גדולה לסבול מהיסטוריה של כולסטרול גבוה, להיות לא מעשנות וללא צריכת אלכוהול או צריכה נדירה. העיבוד הסטטיסטי כלל תיקנון לגיל, לסוג הטיפול האקראי (אספירין או ויטמין E), וערפלנים נוספים שכללו BMI, עישון, שימוש בהורמון תחליפי או טיפול להורדת הכולסטרול. בהשוואה לנשים ללא היסטריה של מיגרנה אלו שסבלו ממיגרנה ללא אאורה היו בסיכון מובהק של 9% לסבול מיל"ד בעוד אלו שסבלו ממיגרנה ללא אאורה היו בסיכון מוגבר ומובהק של 21% לפתח יל"ד. אלו עם סיפור בעבר של מיגרנה היו בסיכון מוגבר ומובהק של 15%. עיבוד משני שנועד לבדוק האם נשים עם תכיפות מוגברת של התקפי מיגרנה סובלות מסיכון גבוה של יל"ד לא הראה תוצאות ברורות.
Rist P. American Academy of Neurology 2017 Annual Meeting (AAN). Abstract S15.006. Presented April 24, 2017.
הערת פרופ' יודפת
רוב המחקרים שעסקו בקשר בין מיגרנה ליל"ד היו מסוג "חתך" או מקרה-בקרה עם תוצאות מעורבות. מצד אחד, יתרונו של המחקר הנוכחי הוא בהיותו פרוספקטיבי, ארוך-טווח עם מידע על סוגי המיגרנה אבל מצד שני, הוא מבוסס כבר בתחילתו על אבחנה של יל"ד מדווחת בלבד ללא מדידות של לחץ הדם ולכן לכל העיבודים הסטטיסטיים היפים אין כל יכולת לתת לנו תשובה לשאלה האם מיגרנה היא גורם סיכון להתפתחות של יל"ד. הרופאה שהציגה את המחקר הנוכחי לא מצאה לנחוץ (לפחות לפי המידע העכשוי) לדווח לנו מה לדעת החוקרים המנגנון שקושר בין מיגרנה ליל"ד.
