בסקירת מערכת מציין Egan מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת דרום קרולינה שלעתים נדירות יותר עוסקים מרבית האנשים עם סיכון קרדיו-מטבולי בעיקר קשישים, שמנים, חולי יל"ד וסוכרת בפעילות גופנית בעצמה גדולה או בינונית. במחקר קודם שהבאתי באתר זה נמצא שהפסקות לפעילות גופנית קצרה בעצמה נמוכה בישיבה ארוכה הורידה את לחץ הדם ואת הנוראדרנלין בחולי סוכרת מסוג 2. במחקר אחר שבו נבדקה השפעת פעילות גופנית בעצמה קטנה במשך קרוב ל – 15 שנה נמצא דיכוי של פעילות הליפופרוטאין ליפזה לאחר 12 שעות ללא פעילות גופנית ושפעילות אנזים זה היא הגדולה ביותר בסיבי שרירים חימצוניים עם התכווצות איטית מאשר בסיבי שרירים חימצוניים עם התכווצות גדולה ואיבוד פעילות האנזים הוא איטי יותר לאחר הפסקה ארוכה של כל פעילות גופנית. פעילות גופנית בעצמה נמוכה מפעילה בעיקר של סיבי השרירים עם התכווצות איטית ואילו פעילות בעצמה גדולה מפעילה בעיקר את השרירים עם התכווצות מהירה. במחקר NHANES 2003-2006 עברו 3,809 משתתפים בגיל 40 ומעלה פעילות גופנית שנמדדה באופן אובייקטיבי ע"ח אקסלומטריה. לאחר תיקנון לגורמים סוציו-אקונומיים והרגלי חיים, מחלות ,CV סרטן ומוגבלות אישית שדווחה נמצא שהחמישונים השלישי והרביעי של זמן ישיבה היו בסיכון מוגבר פי 4.05 ו – 5.94 לתמותה בהשוואה לאלו עם זמני הישיבה בחמישון הנמוך ביותר. במטה-אנליזה של 28 מחקרים היה הסיכון להיארעות של סוכרת ע"י פעילות גופנית בעצמה גדולה 0.61, בעצמה בינונית 0.68 ובעצמה נמוכה 0.61. יתרה מכך, הקשר בין הפעילות הגופנית בשעות הפנאי הוא לא ישיר עם "ירידה תלולה" בסיכון לסוכרת ברמה הנמוכה של הפעילות בהשוואה לרמה הגבוהה.
Egan BM. Are there cardiometabolic benefits of low-intensity physical activity in at-risk adults? J Am Soc Hypertens 2017 Dec 28. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
גישתו של המחבר נוגדת את מה שמקובל שנים שפעילות גופנית בעצמה גדולה היא אחת מהשיטות להורדת הסיכון הקרדיו-מטבולי. בשנים האחרונות קיימים דיווחים שסוג זה של פעילות גופנית מעלה דווקא את הסיכון ה – CV בעוד שפעילות גופנית בעצמה נמוכה קשורה בהורדת הסיכון. הליכה מתונה עדיפה על ריצה מהירה ביותר ושיטה זאת מתאימה לאנשים מבוגרים, לשמנים ולחולים לאחר אוטם שריר הלב אבל גם לאנשים שעבודתם כרוכה בישיבה כל היום ואשר יכולים לעשות הפסקות מדי פעם לפעילות גופנית כל שהיא. ההנחיות ממליצות בדרך כלל על פעילות גופנית מוגברת לפחות של 150 דקות בשבוע. מוכרים לי אנשי מנהל ואחרים שעיקר עבודתם היא בישיבה שמקדישים לפעילות גופנית בסופי השבוע. קשה לכמת את מספר הדקות לשבוע של פעילות גופנית בעצמה נמוכה ואין עדיין מחקרים בשטח זה. כותב הסקירה מדגיש את הצורך בעיקר של מחקרים שיגדירו את הדרישה המינימלית לפעילות מסוג זה בעיקר בקרב אנשים עם סיכון גבוה שעיקר עבודתם היא בישיבה.
