האם טיפול בנוגד מינרל-קורטיקואידי מוריד את לחץ הדם עמיד או לא עמיד לטיפול ללא נשירה מהטיפול בגלל תופעות הלוואי? – מטה-אנליזה

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/01/2018

מטרת המחקר היווני היתה לבדוק האם הורדת לחץ הדם ע"י נוגדי המינרל-קורטיקואידים היא יעילה ובטוחה והאם קיים הבדל בהשפעתם בלחץ דם עמיד ולא עמיד לטיפול. אותרו 21 מחקרים אקראיים ומבוקרים פלצבו או תרופה אחרת שכללו 2,736 חולים משנת 1991 ועד 2017 כאשר התוצא העיקרי היה הורדת לחץ הדם ונשירה שקשורה לטיפול. נמצאה ירידה מובהקת של 7.6 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ושל 2.5 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי. בהגבלת התוצאות רק בהשוואה לטיפול בפלצבו הראתה ירידה נוספת של 2.1/1.3 ממ"כ. לא נמצא כל הבדל בהורדת לחץ הדם בין לחץ דם עמיד ולחץ דם שאינו עמיד לטיפול ולא נמצא הבדל בהפסקת הטיפול בין טיפול בפלצבו לבין טיפול פעיל.

Bazoukis G, Thomopoulos C, Tsioufis C. Effect of mineralocorticoid antagonists on blood pressure lowering: overview and meta-analysis of randomized controlled trials in hypertension. J Hypertens. 2018 Jan 19. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הטיפול בספירונולקטון ובאפלרנון היה יעיל בשניהם וכאמור לעיל, לא היה הבדל בין חולי יל"ד עמיד או לא עמיד לטיפול וללא הבדל בנשירה מהטיפול. היתה עלייה ברמת האשלגן דומה בטיפול בפלצבו ובטיפול הפעיל. הורדת לחץ הדם ע"י תרופות אלו היתה גדולה יותר בהשוואה לתרופות האחרות ליל"ד. מאז שהאמריקאים "המציאו" רק קצת מעל שנה את הטיפול בתרופות אלו בעיקר ביל"ד עמיד לטיפול (אני לפחות משתמש בתרופות אלו שנים רבות) צפיתי לראות מחקר על השפעת הוספת משפחת תרופות אלו כתרופה רביעית על מקרים עמידים ללחץ דם והשפעת הוספה זאת על הפרוגנוזה ה – CV ולכן התאכזבתי מאד מהעיבוד הנוכחי. בנוסף, אין אפילו התייחסות להשפעת מינון התרופות ונוסיף לזה את השוני העצום בין מדידות לחץ הדם במרפאה שהתבסס על ספיגמומנומטר עד המעבר למכשירים אוסצילומטריים. אני מתפלא שז'ורנל כ"כ יוקרתי מצא לנחוץ לפרסם את המטה- אנליזה הנוכחית.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה