מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את הקשר בין מאפיינים המודינמיים במשך היממה לבין פגיעה היפרטנסיבית ללא תסמינים באברי מטרה. ההמודינמיקה במשך היממה נבדקה ע"י ניטור במשך 24 שעות של לחץ הדם הברכיאלי והאאורטלי, מהירות גל הפעימה, מדד האוגמנטציה, אינדקס לבבי והתנגודת הווסקולרית הכללית בקרב 284 חולי יל"ד עצמוני (גיל ממוצע 67.8, 54% נשים).הפגיעות באברי מטרה שנבדקו היו עיבוי קיר עורק התרדמה, LVH והפרשת חלבון בשתן. עלייה בלחץ הסיסטולי במרפאה ובלחץ הסיסטולי הברכיאלי והאאורטלי במשך 24 שעות היתה קשורה בעלייה מובהקת במספר אברי המטרה שנבדקו. לאחר עיבוד רגרסיבי לוגיסטי נמצא שכל עלייה של 1 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי במשך היממה היתה קשורה ביחס סיכון מובהק של 1.04 ועלייה בלחץ הסיסטולי האאורטלי בסיכון יחסי מובהק של 1.03. שיעור הירידה בלחץ הדם הבסיסי בלילה, במהירות גל הפעימה ובתנגודת ההיקפית הכללית אבל לא במדד הלבבי היה קשור באופן מודרג ומובהק עם מספר אברי המטרה המעורבים. בעיבוד רב-מישתנים נוסף נמצא שהערכים הליליים של לחץ הדם הברכיאלי, מהירות גל הפעימה והתנגודת ההיקפית היו חזאים עצמאיים לקיומם של פגיעות באברי מטרה.
Kusunoki H, Iwashima Y, Kawano Y, et al. Association between circadian hemodynamic characteristics and target organ damage in patients with essential hypertension. Am J Hypertens. 2019 Jun 18. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שפרט ללחץ הדם הסיסטולי במרפאה ולחץ הפעימה האאורטלי בלילה גם הלחץ הסיסטולי האמבולטורי הברכיאלי והאאורטלי, ממוצע לחץ הדם ולחץ הפעימה האאורטלי קשורים בפגיעה באברי מטרה בחולי יל"ד. לאחר תיקנון סימולטני נשארו רק לחץ הדם הסיסטולי והברכיאלי מובהקים. לאחר רגרסיה רבת מישתנים נמצא שהלחץ הסיסטולי בשינה, מהירות גל הפעימה והתנגודת ההיקפית הכללית מעידים על קיום פגיעה באברי מטרה. ממצאים אלו מניחים שהמדידות האמבולטוריות באאורטה יכולה להוות הליך יעיל לריבוד הסיכון ה – CV ביל"ד. יתרה מכך, מדידות סימולטניות של לחץ הדם הברכיאלי עם מדדי קשיות העורקים הם חזאים טובים יותר לפגיעה באברי מטרה ללא תסמינים. פגיעה באברי מטרה מאופיינת ע"י nondipping ועלייה בקשיות העורקים. לחץ הדם הוא כידוע שילוב של תפוקת הלב והתנגודת ההיקפית הכללית ותבנית היממה התקינה שלו בלילה לעומת היום היא ירידה בתפוקת הלב ועלייה בתנגודת ההיקפית. במחקר הנוכחי נמצא שהתנגודת ההיקפית לא השתנתה באופן משמעותי באותה קבוצה ללא פגיעה באברי מטרה אבל נמצאה עלייה משמעותית בתנגודת ההיקפית באותם חולים עם פגיעה באברי מטרה. השינויים ביום ובלילה במהירות גל הפעימה כמדד לקשיות העורקים מראים עלייה בהדרגה במקביל לעלייה במספר הפגיעות באברי מטרה. לקשיות העורקים יש תפקיד חשוב במנגנון של השוני בלחץ הדם במשך היממה ותוצאות מחקר זה מניחות ש – nondipping נגרם כנראה מהפרעה בשונות ההמודינמית במשך היממה, בלחץ הדם הסיסטולי באאורטה, בתנגודת הווסקולרית ובקשיות העורקית. נצטרך למחקרים נוספים לוודא האם הורדת לחץ הדם האאורטלי בפני עצמו תביא להגנה CV והתפקיד שהוא יכול למלא כנקודת סיום תחליפית לטיפול ביל"ד.
