מטרת המחקר שבוצע בארגנטינה היתה לבדוק את הקשר בין סמנים לתנגודת לאינסולין לבין דפוסי לחץ הדם במשך היממה באנשים ללא יל"ד או עם יל"ד קל ללא טיפול. אנשים שהופנו לייעוץ ליחידה קרדיו-מטבולית באחד מבתי החולים עברו ABPM ורובדו לאלו עם או בלי יל"ד במשך 24 שעות ועם או בלי יל"ד לילי. נבדק הקשר בין רמת האינסולין בצום, התנגודת לאינסולין בשיטת HOMA-IR ויחס HDL/TG כסמנים לתנגודת לאינסולין בהשוואה לכל 4 דפוסי לחץ הדם. נכללו במחקר 55 נשים בגיל ממוצע של 47 ו – 50 גברים בגיל ממוצע של 44 ויל"ד במשך 24 שעות נמצא בקרב 60% ויל"ד בשינה בקרב 64% מהם. לא נמצאו כל הבדלים מובהקים בין רמות סמני התנגודת לאינסולין לבין לחץ הדם במשך היממה באלו עם או בלי יל"ד. לעומת זאת, אנשים עם יל"ד לילי סבלו משיעור גדול יותר ומובהק של תנגודת לאינסולין בכל הסמנים שנבדקו גם לאחר תיקנון לגיל, מגדר והשמנה.
Salazar MR, Espeche WG, Stavile RN, et al. Nocturnal but not diurnal hypertension is associated to insulin resistance markers in subjects with normal or mildly elevated office blood pressure. Am J Hypertens. 2017 Jun 6. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא במחקר תצפיתי זה שמראה שרק יל"ד בשינה קשור בעלייה בתנגודת לאינסולין שנבדק ע"י 3 סמנים מהווה עוד נדבך לחשיבות מדידת לחץ הדם בשינה כחזאי הטוב ביותר לסיכון ה – CV בהשוואה ללחץ הדם במשך שעות הערות או לחץ הדם במשך 24 שעות. עלייה בתנגודת לאינסולין קשורה לרוב בהשמנה אבל במחקר זה נשאר הממצא מובהק גם לאחר תיקנון להשמנה. עלייה בתנגודת לאינסולין קשורה בסיכון CV מוגבר ולמדנו מתוצאות מחקר זה שעלייה בתנגודת יכולה להיות בשעות השינה בלבד גם באנשים ללא יל"ד (לפחות לפי הקריטריונים שקיימים כיום על פי המדידות במרפאה או בבית) ללא מחלות נלוות כמו סוכרת ומחלת כליות כרונית (לא נשלל קיום דום נשימה חסימתי בשינה שיכול לגרום לעלייה בתנגודת לאינסולין וליל"ד אבל מרבית הנחקרים דיווחו על שינה תקינה) והם יכולות להסביר חלק מהאירועים ה – CV באנשים שכביכול אינם סובלים מיל"ד. ניתן היה ליחס את התנגודת לאינסולין לפעילות סימפתטית מוגברת אבל במחקר הנוכחי לא נמצא כל הבדל במהירות הדופק בין אלו עם או אלו בלי יל"ד בשינה. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות כלומר, עלייה בלחץ הדם הלילי גרמה לעלייה בתנגודת לאינסולין.
