האם הגישה העתידית למניעת הסיכון ה – CV תהיה בטיפול למניעת הירידה בבריאות הווסקולרית ? – מחקר נוסף מפרמינגהם.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/06/2017

מטרת המחקר הנוכחי היתה להבהיר האם ניתן למנוע את הירידה תלוית-הגיל בתיפקוד הווסקולרי ע"י הערכת השכיחות, הקורלציה והפרוגנוזה של "הזדקנות וסקולרית בריאה" בקרב 3,196 משתתפים בגיל מעל 50 במחקר פרמינגהם. "הזדקנות וסקולרית בריאה" הוגדרה כמהירות גל פעימה נמוכה מ – 7.6 m/s (בהשוואה למהירות גל פעימה בגיל נמוך מ – 30) באדם ללא יל"ד. "הזדקנות וסקולרית בריאה" נמצאה בקרב 17.7% מהנבדקים. שיעור האנשים עם "הזדקנות וסקולרית בריאה" בגיל 50-59 היה 30.3% והוא ירד ל – 1% בגילאי 70 ומעלה. גיל נמוך, מגזר נשי, BMI נמוך, שימוש בתרופות להורדת שומני הדם והיעדר סוכרת היו קשורים באופן מובהק עם "הזדקנות וסקולרית בריאה" מבחינת "חתך" (cross-sectional) לאחר שימוש במודלים רגרסיביים מתוקננים לפעילות, לצריכה קלורית ולגורמי סיכון CV מסורתיים. כל עלייה ביחידה של מדד הבריאות ה- CV (לפי מדד של הורדת 7 גורמי סיכון לפי ה – AHA) היתה קשורה בעלייה מובהקת פי 1.55 בהסתברות ל"הזדקנות וסקולרית בריאה" לאחר תיקנון לגיל ומגדר. תוך מעקב של 9.6 שנים היו 391 אירועים CV. "הזדקנות וסקולרית בריאה" היתה קשורה ביחס סיכון מובהק ונמוך של 0.45 למחלה CV בהשוואה להיעדר של "הזדקנות וסקולרית בריאה" לאחר תיקנון לגורמי סיכון מסורתיים כולל יל"ד.

Niiranen TJ, Lyass A, Larson M, et al. Prevalence, correlates, and prognosis of healthy vascular aging in a Western community-dwelling cohort: The Framingham Heart Study. Hypertension. 2017June 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
במחקר הייחודי הנוכחי בו הסתכלו החוקרים על "הצד האחורי של המטבע" נמצא שסמן של מבנה וסקולרי (על פי מהירות גל הפעימה) בקרב עוקבה קהילתית עם סגנון חיים מערבי קשור באופן עצמאי עם התוצא ה – CV לאחר תיקנון לגורמי סיכון מסורתיים. התמקדות באנשים עם פנוטיפ וסקולרי בריא יותר הראתה ששיעור האירועים ה – CV שלהם הוא נמוך בהשוואה לאנשים שכלי הדם שלהם פחות בריאים. החוקרים הגדירו מצב של "הזדקנות וסקולרית בריאה" כשילוב של מהירות נמוכה של גל פעימה ללא יל"ד היות ולחץ הדם נחשב כבר כמיצג שינויים וסקולריים ומיקרו-וסקולריים. "הזדקנות וסקולרית בריאה" קשורה אמנם גם עם גורמי הסיכון הקלאסיים אבל גם פרופיל טוב שלהם אינו מסביר במלואו את הפנוטיפ הווסקולרי הבריא היות וקיימים גם גורמים גנטיים וסביבתיים שמשפיעים על מידת הבריאות הווסקולרית באופן שונה למרות גורמי סיכון דומים. שיעור קטן של מטופלים שלי בעבר היו עם ערכי לחץ דם "בשמיים" שלמרות מעקב של שנים רבות לא פיתחו אף פגיעה באברי מטרה ולא סבלו מאירוע CV. כיום אני מניח שהיתה להם "הזדקנות וסקולרית בריאה". אמנם המחקר היה  תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות אבל מה שלמדנו ממנו הוא ראשית והחשוב ביותר, ש "הזדקנות וסקולרית בריאה" היא אפשרית גם אם יש למטופל גורמי סיכון רבים. שנית, ש"הזדקנות וסקולרית בריאה" קשורה אמנם עם פרופיל טוב של גורמי הסיכון אבל גורמים אחרים שעדיין אינם מזוהים תורמים באופן מובהק. שלישית, שאין הגדרה אחידה של "הזדקנות וסקולרית בריאה" ואין עדיין שיטה מעשית ומקובלת כיצד להעריך את הגיל הווסקולרי ורביעית, שהחשיבות הקלינית המיידית של מחקר זה אינה ברורה עדיין. נצטרך לביצוע מחקרים שיתמקדו בעיקר בעוקבה בריאה על מנת להבין אלו גורמים קשורים בפנוטיפ שלהם. גישה זאת היא בניגוד לגישה המסורתית שבה אנו מבררים גורמי סיכון בחולים שמצבם הוא קשה מאד ללא כל השפעה על הפרוגנוזה שלהם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה