עלייה במספר תעתיקי ה – DNA המיטוכונדריים בשתן קשורים בפגיעה והפרעה בתיפקוד הכליות בחולי יל"ד

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 10/07/2016

מטרת המחקר שבוצע ב – Mayo Clinic היתה לבדוק את ההיפותזה שיל"ד קשור בעליית מספר תעתיקי ה – DNA המיטוכונדריים (mtDNA) בשתן. מספר תעתיקי הגנים של ה –  mtDNA נבדק בשיטת polymerase chain reaction כמותי ב – 25 חולי יל"ד וב – 34 חולי יל"ד רנו-וסקולרי בהשוואה ל – 25 מתנדבים בריאים. מידת הנזק הכלייתי נבדקה ע"י molecule-1 and neutrophil gelatinase-associated lipocalin. כמו"כ נבדקה זרימת הדם בכליות ורמת החימצון ע"י CT ו – MRI. לחץ הדם וסמני הפגיעה הכלייתית בשתן היו מוגברים באותה מידה בחולי יל"ד עצמוני ויל"ד רנו-וסקולרי ואילו אומדן הפינוי הגלומרולרי היה נמוך בחולי יל"ד רנו-וסקולרי בהשוואה לחולי יל"ד עצמוני או לאנשים בריאים. זרימת הדם הכלייתית היתה נמוכה ביל"ד רנו-וסקולרי בהשוואה ליל"ד עצמוני. מספר תעתיקי mtDNA בשתן היה גבוה יותר בחולי יל"ד בהשוואה לבריאים והיה בקורלציה ישירה עם שני סמני הפגיעה הכלייתית ובאופן הפוך לאומדן הסינון הגלומרולרי. בחולי יל"ד רנו-וסקולרי מספר תעתיקי ה – mtDNA היה בקורלציה ישירה עם היפוקסיה תוך-כלייתית. יתרה מכך, בתיקוף נוסף נמצא שמספר תעתיקי ה – mtDNA בשתן היה גבוה ביל"ד רנו-וסקולרי בהשוואה למתנדבים הבריאים. השינוי ברמת הקראטינין או אומדן הסינון הגלומרולרי לאחר 3 חודשי טיפול או רה-וסקולריזציה היה בקורלציה עם השינוי ב – mtDNA בשתן.

Eirin A, Saad A, Tang H, et al. Urinary mitochondrial DNA copy number identifies chronic renal injury in hypertensive patients. Hypertension. 2016 Jun 20. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקרים שנערכו בחיות מעבדה נמצא שהפרעה נשימתית והיעדר הגנה נוגדת חימצון קשורים בדלקת ועקה חימצונית תוך כלייתית. יתרה מכך חלבונים שמעורבים במטבוליזם של המיטוכונדריה וניצול החמצן מתבטאים באופן נפרד בחולדות היפרטנסיביות לעומת בריאות ומרמזים על קשר בין יל"ד להפרעה בתיפקוד המיטוכונדריה בכליות. החוקרים הנוכחים הראו במחקר חיות קודם שההפרעה  במבנה ותיפקוד המיטוכונדריה לאחר גרימת היצרות בעורקי הכליות יכולה להשתפר על ידי תרופות מכוונות למיטוכונדריה. במחקר הנוכחי שהוא הראשון מסוגו שנערך בבני אדם נמצא שמספר תעתיקי ה – DNA במיטוכונדריה בשתן עולה בחולי יל"ד עצמוני ויל"ד רנו-וסקולרי ונמצא בקורלציה עם סמנים של פגיעה והפרעה בכליות. חולי יל"ד רנו-וסקולרי שטופלו ע"י תרופות (דיורטיקה ומעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין) או עברו רה-וסקולריזציה הראו ירידה במספר תעתיקי ה DNA במיטוכונדריה בשתן במקביל לשיפור בתיפקודי הכלייה הקלאסיים (כמו קראטינין או אומדן הסינון הגלומרולרי. מהיות המחקר מסוג "חתך" לא ניתן להסיק מי ה"סובב והמסובב" אם כי החוקרים מניחים שתעתיקי ה – DNA במיטוכונדריה בשתן מעורבים בפתוגנזה של נזק כלייתי בחולי יל"ד. השאלה שלא הצלחתי למצוא בפירסום המלא היא האם טיפול תרופתי שמוריד את מספר תעתיקי ה DNA במיטוכונדריה בשתן משפר גם את תיפקודי הכליות בחולי יל"ד עצמוני.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה