יותר ממחצית החולים שמאובחנים כסובלים מהיפוטנסיה ב – ABPM אינה מתגלים במדידות במרפאה

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 10/07/2016

מטרת המחקר שבוצע בנתוני Spanish ABPM Registry היתה לבדוק את השכיחות של היפוטנסיה וגורמים שקשורים במצב זה בחולי יל"ד מטופלים. היפוטנסיה במרפאה הוגדרה כלחץ דם סיסטולי מתחת ל – 110 ו/או לחץ דיאסטולי מתחת ל – 70 ממ"כ. היפוטנסיה ב – ABPM בערות: הסיסטולי מתחת ל – 105 ו/או הדיאסטולי מתחת ל – 65 ממ"כ, בלילה: סיסטולי מתחת ל – 90 ו/או הדיאסטולי מתחת ל – 50 ממ"כ וב – 24 שעות: סיסטולי מתחת ל – 100 ו/או דיאסטולי מתחת ל – 60 ממ"כ. נכללו בנתונים 77,997 חולי יל"ד מטופלים (גיל ממוצע 61.8 מהם 52.5% גברים). לאחר עיבוד ברגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים נמצא שהשכיחות של היפוטנסיה היתה 8.2% במדידות במרפאה, 12.2% במשך הערות, 3.9% בשינה ו – 6.8% במשך 24 שעות. הגורם להיפוטנסיה במרבית המקרים היה לחץ דם דיאסטולי נמוך. כ – 68% ממקרי ההיפוטנסיה במרפאה היו ללא הקבלה להיפוטנסיה לפי המדידות ב – ABPM. משתנים עצמאיים ועקביים שנמצאו קשורים בהיפוטנסיה במרפאה, בערות ובמשך 24 שעות היו גיל, נשים, היסטוריה של IHD ו – BMI נמוך מ – 30. שיעור התופעות הקליניות שנגרמו ע"י היפוטנסיה במרפאה וב – ABPM נע בין 1-4%.

Divisón-Garrote J, Banegas J, De la Cruz J, et a. Hypotension based on office and ambulatory monitoring blood pressure. Prevalence and clinical profile among a cohort of 70,997 treated hypertensives, J Am Soc Hypertens. 2016 July 3. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

השאלה מהו לחץ דם הנמוך שיכול להיות קשור בתופעות לוואי או באירועים קרדיו-וסקולרים (שאלת עקומת J) אינה פתורה עדיין. הגדרת היפוטנסיה בעיבוד הנוכחי של מתחת ל – 110/70 ממ"כ במרפאה התבססה בעיקר על תוצאות מחקר PROVE IT-TIMI שהראו שקיימת עלייה בסיכון הקרדיו-וסקולרי במחלת לב איסכמית בהורדת לחץ הדם מתחת לערכים אלו. אני מתייחס לסיכון בהורדת לחץ הדם הדיאסטולי בחולים כליליים במחקר שהבאתי לעיל. תוצאות מחקר Syst- Eur שהיה לי הכבוד להיות שותף בפירסמו הראו כידוע שהורדת לחץ הדם הדיאסטולי עד 55 ממ"כ ואפילו תחתיו לא היתה קשורה בהופעת עקומת J בחולי יל"ד מטופלים ללא מחלה כלילית. הגדרות ההיפוטנסיה ב – ABPM בערות התבססו ע"י החוקרים ע"י הפחתת 20 ממ"כ מהערכים הסיסטוליים והדיאסטוליים מהערך שנקבע ללא ראייה מחקרית לסף יל"ד במדידות בבית. הממצא שקיים פער מובהק בין שיעור ההיפוטנסיה בערות בין המדידות במרפאה לבין המדידות ב – ABPM הוא מובן מאליו – מדידה אחת לעומת מדידות רבות. ממצא נוסף במחקר הנוכחי שידוע ממחקרים קודמים הוא ששכיחות ההיפוטנסיה בקשישים בחולי סוכרת ובאי ספיקת כליות היא גבוהה יותר. היפוטנסיה יכולה להיות קשורה בעקומת J עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה. שיעור התופעות הקליניות היה אמנם קטן אבל איננו יכולים לדעת מהי תהיה השפעתה ארוכת הטווח גם ללא תופעות הלוואי. חשיבותו של מחקר זה למרות היעדר ראיות מחקריות לספי ההיפוטנסיה הוא בממצא ש – 1 מכל 5-6 חולי יל"ד עלול לסבול מתופעות של היפוטנסיה שאינן מתגלות ע"י מדידות לחץ הדם במרפאה אלא רק ע"י ABPM. נוסיף לזאת את יתרונו של ה – ABPM באיבחון של פרמטרים נוספים שקשורים במדידות כמו יל"ד לילי והשונות בערכי לחץ הדם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה