האם לחץ דם סיסטולי נמוך בקשישים מאד שמטופלים תרופתית קשור בתמותה מוגברת וירידה מהירה בקוגניציה?

תאריך: 01/08/2018

מטרת המחקר ההולנדי שבוצע במסגרת עוקבת Leiden 85-plus Study  היתה לבדוק האם לחץ דם סיסטולי קשור בתמותה מכל סיבה ושינויים קוגניטיביים בחולי יל"ד בגיל 85 ומעלה מטופלים תרופתית לעומת אלו שאינם מטופלים תרופתית. הקוגניציה נבדקה ע"י Mini-Mental State Examination ומידת השבריריות ע"י חוזק לחיצת כף היד. במחקר השתתפו 570 חולים מהם 249 (44%) היו מטופלים תרופתית בלחץ הדם. במעקב של 5 שנים נמצא שהתמותה מכל סיבה היתה גבוהה באלו עם לחץ דם נמוך שטופלו תרופתית (יחס סיכון מובהק של 1.29 לכל 10 ממ"כ נמוך יותר). החולים שטופלו תרופתית הראו קורלציה בין ירידה מוחשת ומובהקת בקוגניציה ולחץ דם נמוך יותר (שינוי שנתי ממוצע של 0.35 נקודות ל – 10 ממ"כ נמוך יותר של לחץ הדם). הירידה בקוגניציה היתה מהירה יותר באלו עם חוזק לחץ כף היד נמוך יותר. לא נמצא כל קשר בין לחץ הדם לתמותה או לירידה בקוגניציה בחולים שלא קיבלו כל טיפול ללחץ הדם.

Streit S, Poortvliet RKE, Gussekloo J. Lower blood pressure during antihypertensive treatment is associated with higher all-cause mortality and accelerated cognitive decline in the oldest-old-data from the Leiden 85-plus Study. Age Ageing. 2018;47: 545-550.

הערת פרופ' יודפת

הממצא שלחץ דם סיסטולי נמוך קשור בתמותה מוגברת וירידה בקוגניציה בקשישים מאד שמטופלים תרופתית דורש התייחסות. ממצא דומה לגבי התמותה המוגברת בקשישים מאד מטופלים תרופתית דווח גם ע"י פרופ' בורשטיין מהדסה בירושלים. עלי להוסיף מספר נתונים. ממוצע לחץ הדם הסיסטולי בבסיס של אלו שקיבלו טיפול תרופתי היה 154.8 ממ"כ וממוצע לחץ הדם באלו ללא טיפול תרופתי היה 155.5 ממ"כ. תוך מעקב של 5 שנים נפטרו 263 (46.1%). חולים שטופלו תרופתית ולחץ דמם הסיסטולי היה גבוה מ – 170 ממ"כ היו בסיכון הנמוך ביותר לתמותה ואילו טיפול תרופתי באלו עם לחץ סיסטולי נמוך מ – 140 ממ"כ היה קשור בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. הירידה בלחץ הדם תוך המעקב באלו שלא קיבלו טיפול תרופתי היתה קטנה יותר והשפעתה על התמותה לא הגיעה למובהקות סטטיסטית. ממצאי מחקר זה מעלים כמובן את השאלה מהו יעד הורדת לחץ הדם בקשישים מאד שבם גם שבריריים? אין כל ראייה מחקרית על שאלה זאת וההצעה היחידה שהיתנה ע"י החוקרים היא שחולים אלו זקוקים למעקב רציף לעתים קרובות. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות והשאלה האם הפסקת הטיפול או הפחתה במספר או במינון התרופות תשפר את הפרוגנוזה לא נבדקה בקבוצת גיל זאת. במחקר הולנדי DANTE לא נמצא שיפור וגם לא החמרה בקוגניציה, במצב הנפשי ובתיפקוד היום יומי לאחר 16 שבועות שבו הופסק הטיפול התרופתי בקשישים מגיל 75 ומעלה עם הפרעה קוגניטיבית קלה. אני לא הייתי נותן כל טיפול תרופתי בחולה קשיש שמידת השבריריות שלו גדולה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה