האם קיים קשר בצורת J בין לחץ הדם לתוצא בחולים מאושפזים בגלל אירוע מוחי חד?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/07/2017

מטרת המחקר ממסד הנתונים האמריקאי Get With The Guidelines-Stroke שבו נכללו 309,611 חולים מאושפזים עם אירוע מוחי חד היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם (כולל גם לחץ הדם הממוצע ולחץ הפעימה) עם תמותה תוך האישפוז, עם ללא שיחרור לבית, עם אי כושר להתהלך ללא תמיכה בשיחרור מאישפוז ועם סיבוכים דימומיים בגלל טיפול תרומבוליטי. נמצאה תבנית בצורת J בין לחץ הדם הסיסטולי והתוצא שנבדק. ערכי לחץ דם סיסטוליים גבוהים או נמוכים בהשוואה לערך המקובל של 150 ממ"כ היו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה תוך האישפוז (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 1.16 בלחץ דם של 120 ממ"כ לעומת 150 ממ"כ ויחס סיכון מובהק ומתוקנן של 1.24 עם לחץ דם של 200 לעומת 150 ממ"כ. יחס הסיכון המובהק באלו שלא שוחררו לביתם היה 1.11 ללחץ דם של 120 ממ"כ ו – 1.15 ללחץ דם של 200, יחס הסיכון המובהק לאי כושר להתהלך היה 1.16 ל – 120 ממ"כ ו -1.09 ל – 200 ממ"כ. מצד שני, הסיכון לסיבוכים דימומיים באלו שעברו טיפול תרומבוליטי היה נמוך עם לחץ דם סיסטולי נמוך (יחס סיכון מובהק של 0.89 של 120 לעומת 150 ממ"כ והיה גבוה יותר בערכים סיסטוליים גבוהים יותר (יחס סיכון מובהק של 1.21 ללחץ דם של 200 לעומת 150 ממ"כ. התוצאות היו דומות במידה רבה גם לחץ הדם הדיאסטולי, לחץ הדם הממוצע (שהיה החזאי הטוב ביותר) ולחץ הפעימה.

Bangalore S, Schwamm L, Smith EE, et al., on behalf of the Get With the Guidelines-Stroke Steering Committee and Investigators Blood Pressure and In-Hospital Outcomes in Patients Presenting With Ischaemic Stroke. Eur Heart J 2017;Jun 30:[Epub ahead of print].

הערת פרופ' יודפת:

המחקר הנוכחי עם מספר גדול מאד של משתתפים הוא הגדול ביותר שנערך עד עתה ומביא תובנות חדשות לקשר בין מישתני לחץ הדם והתוצאות: 1. הקשר בין מישתני לחץ הדם והתוצא מראה צורת J ממצא שמניח שגם לערכים נמוכים וגם לערכים גבוהים של לחץ הדם יש קשר בעל חשיבות גדולה בין מדדי לחץ דם שונים והתמותה בבית החולים בחולים עם שבץ מוחי איסכמי. כל שינוי של 10 ממ"כ לשני הכיוונים (מ – 150 ממ"כ) קשור בתוצאים גרועים. 2. הקשר בצורת J לא נמצא עם סיבוכים דימומיים בגלל הטיפול התרומבוליטי ממצא שמניח שהסיכון לסיבוכים דימומיים ע"י טיפול תרומבוליטי עולה עם ערכים גבוהים יותר של לחץ הדם. 3. נצפתה אינטראקציה בין הלחץ הסיסטולי והטיפול התרומבוליטי והתמותה תוך האישפוז כך שחולים שלא קיבלו טיפול טרומבוליטי עם ערכי לחץ דם נמוכים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה, בסבירות נמוכה יותר להליכה עצמאית ובסבירות נמוכה יותר לשיחרור מאישפוז מאשר חולים שעברו טיפול תרומבוליטי. 4. כל ארבעת מישתני לחץ הדם (סיסטולי, דיאסטולי, ממוצע לחץ הדם ולחץ הפעימה)הם חזאים לתמותה באישפוז כאשר החזאי החזק ביותר הוא ממוצע לחץ הדם. אפשרי אמנם שהקשר בין מישתני לחץ הדם, הטיפול התרומבוליטי והתוצא אינו סיבתי אבל ניתן להבהיר את העובדה שחולים שלא עברו טיפול תרומבוליטי נמצאים בסבירות נמוכה לשאת זרימה מוחית נמוכה יותר בגלל לחץ סיסטולי נמוך. הממצא יכול גם לתאר הטייה במתן טיפול תרופתי שבחולים עם ערכים נמוכים של לחץ דם סיסטולי קיימות גם מחלות נלוות ושבריריות בהם לא נותנים טיפול תרומבוליטי בגלל פרוגנוזה גרועה. מצד שני, הסיכון של פרוגנוזה גרועה באלו עם ערכים גבוהים של לחץ הדם היה גדול יותר באלו שקיבלו טיפול תרומבוליטי מאלו שלא קיבלו טיפול זה שמביא להנחה שיתכן שבערכים גבוהים יותר של לחץ הדם הסיסטולי הסיכון לטיפול התרומבוליטי עולה על התועלת. את תבנית עקומת ה – J ובעיקר השיעור הגדול יותר של אירועים בערכי לחץ דם נמוכים ניתן אולי להסביר ע"י מספר גורמים: 1.לחץ דם נמוך משפיע על ירידה בזילוף המוחי בחולי שבץ מוחי איסכמי שתלויים באופן קריטי בזילוף תלוי-לחץ של האיזור האיסכמי. 2. לחץ דם נמוך יכול להיות גם קשור לעלייה באירועים ה – CV. 3. לחץ דם נמוך יכול להיות גם קשור באי יכולת לגרום לתגובה היפרטנסיבית כתוצאה מעלייה במחלות נלוות ושבריריות ועל ידי כך הוא מיצג את עומס המחלות הנלוות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה