מטרת העיבוד שבוצע ע"י חוקרים קנדיים במסד נתונים אמריקאי Truven Health MarketScan Research Databases בשנים 2010-2014 היה להשוות את היעילות של תיאזידים, לעומת הטיפול ב – ACEIs, ARBs או CCBs כולם כתרופה יחידה. בעיבוד רגרסיבי רב- מישתנים נבדק האם הוספת תרופה חדשה, הפסקת הטיפול או החלפה משפיעים על האירועים ה – CV והמוחיים הגדולים. נכללו בעיבוד 565,009 חולים שהחלו טיפול כתרופה יחידה ב – ACEIs (43.6%), CCBs (23.6%), תיאזידים (18.8%) או ARBs (14%). חולים שנטלו תיאזידים היו בסיכון גדול יותר ומובהק או לצורך להוספת תרופה או להפסקת הטיפול מאשר חולים שטופלו ב – ACEIs (יחס סיכון מובהק של 0.69 לעומת 0.81), ARBs (0.67 לעומת 0.66) ו – CCBs (0.85 לעומת 0.94). במהופך, חולים שנטלו תיאזידים היו בסיכון הנמוך ביותר לאירועים קליניים בהשוואה לאלו שנטלו ACEs (יחס סיכון מובהק של 1.24), ARBs (1.28) ו – CCBs (1.35).
de Machado MA, De Moura CS, Wang Y, et al. Comparative effectiveness of antihypertensive drugs in nondiabetic patients with hypertension: A population-based study. J Clin Hypertens. 2017 July 29. Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נמצא שחולי יל"ד שיש להוסיף להם תרופה נוספת או שמפסיקים את נטילת התרופה היחידה הראשונה עושים זאת מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול וסוגי משפחת התרופות קשורים בסיכון שונה בהוספה, בהפסקה או בהחלפת הטיפול. הטיפול בתיאזידים כתרופה ראשונה ויחידה קשור בסיכון גדול יותר בצורך להוספת תרופה אחרת, להפסקת הטיפול בהשוואה לשלושת משפחות התרופות האחרות כתרופות יחידות בתחילת הטיפול. מצד שני, תיאזידים כתרופה יחידה קשורים בסיכון נמוך יותר לאירועים CV או מוחיים (בעיקר שבץ מוחי) בהשוואה לשלושת סוגי התרופות האחרים בטיפול יחיד וראשון. התחלת הטיפול היחיד בתיאזידים היה קשור בשיעור גדול יותר לצורך בהוספת תרופה נוספת, מצד שני, חולים ממוצא אסיאתי הראו תוצאות שונות: נשים שהתרופה הראשונה שלהם היתה ACEI צרכו את השיעור הגדול ביותר של הוספת תרופה (31.1%) בהשוואה לדיורטיקה כתרופה ראשונה (9.9%) ו – CCBs (9.6%(. זהו המחקר הגדול הראשון שבו קיבלנו מידע על שיעור הצורך בהוספת תרופה, הפסקתה או החלפתה. מצד שני, במחקר ALLHAT נמצאו תוצאות שונות: השימוש בתיאזיד כתרופת הבחירה ראשונה הוריד את האירועים הכליליים בהשוואה לסוגי התרופות האחרות (ACEIs, CCBs וחסם אלפה). אלא שכלורתאלידון היה יעיל באותה מידה כמו שאר סוגי התרופות במניעת מחלת לב כלילית ויעיל יותר במניעת אי ספיקת לב ושבץ מוחי בהשוואה לחסם האלפה וה – ACEI. במרבית המחקרים שנכללו בעיבוד התרופה הדיורטית היתה HCTZ וכידוע לתרופות דמוי- תיאזידים כמו כלואתאלידון ואינדפאמיד יש השפעה מניעתית גדולה יותר מהתיאזידים. יש להתייחס לתוצאות עיבוד זה בזהירות בגלל ההטרוגניות הגדולה של המשתתפים כולל קבוצות אתניות ומוצא שונות, גיל ומגדר ושיטות ואמינות מדידות לחץ הדם במרפאות.
