האם גם ערכים בתחום הקדם-יל"ד קשורים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/07/2017

מטרת המחקר הפרוספקטיבי (79,385 משתתפים ללא שבץ מוחי, אוטם שריר הלב וסרטן בבסיס בשנת 2010) שבוצע בארה"ב אבל באוכלוסייה של קהילת Kailuan בסין היתה לבדוק את הקשר בין דפוסי לחץ דם ארוכי-טווח במבוגרים שמתגוררים בקהילה והסיכון לאירוע מוחי איסכמי ודימומי. זוהו מסלולי לחץ דם סיסטולי משנים 2006, 2008 ו – 2010 והיארעות של אירועים מוחיים בשנים 2010- 2014 שאושרו ע"י בקרה בתיקים הרפואיים ע"י 3 רופאים. זוהו 5 מסלולים ברורים של לחץ הדם הסיסטולי בשנים 2006-2010. כל מסלול תויג בהתאם לטווח ודפוס עם הזמן: נורמוטנסיביים יציבים (מספר 26,740), קדם-יל"ד יציבים (2,334), דרגה 1 של יל"ד- עולה (8,315 הכוונה עלייה בטווח הדרגה בין 140 ל – 160 ממ"כ ), דרגה 1 של יל"ד –יורד ודרגה 2 של יל"ד –יציב. במעקב אירעו 1,034 מקרים של אוטם מוחי ו- 187 אירועים דימומיים. המסלול של קדם-יל"ד-יציב ( 120-140 ממ"כ) הראה אמנם טווח תקין בין 2006-2010 אבל לקבוצה זאת היה סיכון מוגבר לאירוע מוחי בהשוואה לנורמוטנסיבים יציבים (מתחת ל – 120 ממ"כ (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 3.11 לאירוע מוחי דימומי ו- 1.99 לאוטם מוחי לאחר תיקנון לערפלנים אפשריים). הסיכון הגדול ביותר לאירוע מוחי דימומי (יחס סיכון מובהק ומתוקנן של 12.4) ולאוטם מוחי (יחס סיכון מובהק של 5.07) נמצא באנשים עם דרגה 2 של יל"ד –יציב (175-179 ממ"כ).

Li W, Jin C, Vaidya A, et al. Blood pressure trajectories and the risk of intracerebral hemorrhage and cerebral infarction: A Prospective Study. Hypertension. 2017 Jul 17. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

בחמישה מסלולים שונים של לחץ הדם במשך 4 שנים ומעקב נוסף של 4 שנים נמצא שאנשים עם יל"ד סיסטולי בדרגה 2 שהם יציבים במסלול זה נמצאים בסיכון הגדול ביותר לאירועים מוחיים, בעיקר דימומיים – הסיכון היה גדול פי 12 בהשוואה לאלו עם לחץ דם סיסטולי יציב מתחת ל – 120 ממ"כ. יתרה מכך, הסיכון של אוטם מוחי ודמם מוחי היה יחסית לרמות לחץ הדם הסיסטולי. הממצא שחולים בטווח הקדם-יל"ד נמצאים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים מביא אותנו חזרה לוויכוח שלא נגמר – עד כמה ניתן להוריד את לחץ הדם הסיסטולי. תוצאות מחקר SPRINT הראו כידוע שהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בהשוואה מתחת ל – 140 ממ"כ היתה קשורה בשיעור נמוך יותר של אירועים CV ותמותה כללית. מצד שני, לא נמצא ירידה מובהקת בהיארעות של שבץ מוחי ע"י הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ שנובעת כנראה ממספר קטן של אירועים מוחיים. במטה-אנליזה של 11 מחקרים דווח שבהשוואה לאיזון לחץ דם סטנדרטי (בין 130-139) איזון הדוק יותר של לחץ הדם (מתחת ל – 130 ממ"כ) היה קשור בירידה מובהקת באירועים המוחיים בעוד שבמטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה שכללה 19 מחקרים אקראיים ומבוקרים נמצא שאלו שטופלו באופן נמרץ יותר (ממוצע 133/76 ממ"כ) היו בסיכון נמוך לאירוע מוחי ב – 22% בהשוואה לחולים עם טיפול פחות נמרץ (ממוצע 140/81 ממ"כ). גם הנחיות החברה האירופית ליל"ד וקרדיולוגיה משנת 2013 הן מבלבלות בגלל היעדר ראיות ברורות להורדת לחץ הדם לאנשים מגיל 60 כדי להוריד את הסיכון לשבץ מוחי, לאי ספיקת לב ולמחלת לב כלילית. מכל מקום, זה לא מפליא שערכים גבוהים של יל"ד סיסטולי שכלולים בדרגה 2 קשורים בסיכון גדול לאירועים מוחיים אבל ממצאי מחקר זה תומכים בהנחיות להורדת לחץ הדם הסיסטולי במרפאה כבר מתחת ל – 120 ממ"כ. אין לנו עדיין כל ראיות מה הם הערכים האידיאליים של לחץ הדם לא במדידות ביתיות ולא ב – ABPM.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה