האם עלייה ברמת הלקטאט בפלסמה קשורה בנזק לאברי מטרה בחולי יל"ד ללא צניחת לילה תקינה (nondipping) בלחץ הדם?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/07/2016

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את ההבדל ברמת הלקטאט בפלסמה בין חולי יל"ד עם ולא צניחת לילה תקינה בלחץ הדם ולבדוק את השפעות הלקטאט על נזק קרדיו-וסקולרי תת-קליני בשני המצבים בשינה. נכללו 236 חולי יל"ד עם צניחת לילה תקינה ו – 152 עם צניחת לילה בלתי תקינה בלחץ הדם (צניחה פחותה מ – 10% מלחץ הדם ביום).הפגיעה הקרדיו-וסקולרית התת -קלינית נבדקה ע"י קיום של LVH או ע"י רמת ה – N-terminal pro-B type natriuretic peptide (NT-proBNP). הקשר בין רמת הלקטאט לבין שני סמני הפגיעה התת-קלינית נבדק בעיבוד רגרסיבי רב-משתנים. רמת הלקטאט בפלזמה ורמת ה – NT-proBNP באלו ללא צניחה לילית תקינה היו גבוהים באופן מובהק בהשוואה לאלו עם צניחת לילה תקינה. יתרה מכך, מדד מסת החדר השמאלי ושיעור החולים ללא צניחת לילית תקינה עם LVH היו גבוהים באופן מובהק בהשוואה לאלו עם צניחת לילית תקינה – 36.8%  לעומת 28.9%). תוצאות אלו נשארו עקביות גם לאחר תיקנונים מלאים כאשר יחסי ההסתברות המובהקים היו 1.18 לגבי LVH ו – 1.16 לגבי NT-proBNP. למרות כל זאת, הקשר בין שני הסמנים האלו ורמת הלקטאט בחולים עם צניחת לילית תקינה הפך ללא מובהק.

Lian H, Zhuo SQ, Tian XT, et al. Increased plasma lactate level is associated with subclinical cardiovascular damage in patient with non-dipping hypertension. Clin Exp Hypertens. 2016 Jul 11:1-4. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא שהסיכון הקרדיו-וסקולרי בחולי יל"ד ללא צניחה לילית תקינה בלחץ הדם הוא גבוה יותר בהשוואה לאלו עם צניחה תקינה. המנגנון שקשור בממצאים אלו קשור בגורמים רבים ואינו מובן די צורכו. הלקטאט נוצר במטבוליזם אנאירובי מגלוקוזה ורמתו בפלסמה יכולה לשקף את הקיבולת החימצונית. במחקרים קודמים נמצאה קורלציה בין רמתו והעלייה בלחץ הדם. במחקר הנוכחי שהיה מסוג "חתך"נמצא שרמת הלקטאט בפלסמה היא גבוהה יותר בחולי יל"ד ללא צניחה תקינה של לחץ הדם הלילית בהשוואה לאחו עם צניחה תקינה ושרמה גבוהה זאת מעלה את שיעור החולים עם LVH ועם רמת  NT-proBNP גבוהה יותר (סמן לאי ספיקת לב וגם להפרעה בתיפקוד החדר השמאלי ולפגיעה כלילית) בהשוואה לאלו עם צניחה לילית תקינה בלחץ הדם. כאמור לעיל המחקר הוא מסוג "חתך" אבל היעדר מובהקות בקשר בין הלקטאט והסמנים שנבדקו בחולי יל"ד עם צניחה לילית תקינה מעלה את הסברה שלפחות אחד המנגנונים בנזק הקרדיו-וסקולרי באלו ללא צניחה תקינה נגרם ע"י העלייה ברמת הלקטאט בפלסמה. היות הלקטאט סמן של קיבולת חימצונית, העלייה ברמתו יכולה לשקף ירידה בקיבולת, עלייה בעקה החימצונית ודלקת מערכתית.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה