מטרת מחקר העוקבה הפרוספקטיבי שנערך בדנמרק היתה לבדוק האם עבודה שדורשת מאמץ גופני מאחיות היפרטנסיביות מעלה את הסיכון הלבבי מעבר לסיכון של יל"ד. בשנת 1993 ענו 12,093 אחיות בגיל 45-64 במסגרת Danish Nurse Cohort Study על שאלון על פעילותן הגופנית בעבודה, על היסטוריה של יל"ד, על גורמי סיכון ידועים למחלת לב איסכמית ועל גורמים תעסוקתיים. מידע על היארעות מחלת לב איסכמית נאסף עד שנת 2008 ממסד הנתונים הלאומי של שיחרורים מאישפוז. לאחר תיקנון מלא במודל COX נמצא שאחיות היפרטנסיביות עם פעילות גופנית מוגברת בעבודה היו בסיכון כמעט פי 3 למחלת לב איסכמית (יחס סיכון מובהק של 2.87) בהשוואה לאחיות ללא יל"ד עם פעילות גופנית מתונה בעבודה. ממצא זה נמצא תקף גם בעיבודי אינטראקציה נוספים. אחיות היפרטנסיביות עם עומס פעילות גופנית גדולה בעבודה סבלו מ – 60 מקרים נוספים ומובהקים ל- 10,000 שנות אדם לסבול ממחלת לב איסכמית בהשוואה לאחיות ללא יל"ד ופעילות גופנית מתונה בעבודה.
Allesøe K, Søgaard K, Aadahl M, et al. Are hypertensive women at additional risk of ischaemic heart disease from physically demanding work? Eur J Prev Cardiol. 2016;23:1054-61.
הערת פרופ' יודפת
על כולנו מקובל שפעילות גופנית מורידה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי בבריאים וגם בחולים עם מחלה קרדיו-וסקולרית. קיימות גם ראיות מוצקות שתומכות בפעילות אירובית ותרגולי תנגודת בכל המחלות הכרוניות כולל ביל"ד. עם כל זאת, קיימת אפשרות שהסיכון הקרדיו-וסקולרי עולה באנשים מסויימים בסוגים שונים של פעילות גופנית. לחץ הדם הסיסטולי עולה באופן זמני בפעילות גופנית מוגברת ומגביר את מתח ועומס הלב ותגובה זאת מוגברת באנשים עם יל"ד. מצב זה שכיח במקומות תעסוקה שדורשים עומס עבודה גדול. במחקר הנוכחי נמצא שפעילות גופנית מוגברת על פי שאלונים באחיות שסובלות מיל"ד מעלה פי 3 את הסיכון למחלת לב איסכמית בהשוואה לאחיות נורמוטנסיביות שדיווחו על פעילות מתונה בעבודה. ממצאים כאלו היו גם בגברים אבל זהו המחקר הראשון שנערך בקרב נשים. המסקנה החשובה מתוצאות מחקר זה שיש להתייחס באופן אישי לכל אישה ואישה היות וקיימת תת-קבוצה עם יל"ד באוכלוסייה התעסוקתית שנמצאת בסיכון מוגבר מעומס מאמץ. מרבית האחיות במחקר הנוכחי עסקו בפעילות גופנית גם בשעות הפנאי ובמחקר בגברים נמצא שפעילות זאת מקהה את השפעת הפעילות הגופנית הקשה בעבודה. חסרונו הגדול של המחקר הנוכחי הוא בחסר של מדידה אובייקטיבית של המאמץ בעבודה. לא דווח גם במחקר האם הסיכון היה מוגבר גם בנשים שלחץ דמם היה מאוזן. מכל מקום, מה שלמדתי ממחקר זה שלא תמיד פעילות גופנית היא טובה בעיקר באלו עם תעסוקה שדורשת מאמץ גופני קשה ויש להתייחס להתאמה האישית לסוג זה של תעסוקה. האם איזון לחץ הדם יוריד את הסיכון המוגבר באנשים אלו? נצטרך למחקר אקראי, פרוספקטיבי וארוך-טווח על מנת לבדוק השפעת איזון לחץ הדם בפלח זה של האוכלוסייה על הסיכון הקרדיו-וסקולרי.