מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את היעילות של תרגול אירובי על תיפקוד האנדותל בחולי יל"ד. נכללו רק מחקרים אקראיים שכללו חולי יל"ד שעברו אימון תרגולי שווה או מעל 4 שבועות והתוצא הראשוני היה תיפקוד האנדותל שנמדד ע"י הרחבה תלויית-זרימה (להלן FMD – flow-mediated dilatation). נכללו 5 מחקרים שכללו 362 (252 עם תרגול ו – 110 כבקרה) בגיל ממוצע 59.3 בטווח בין 52 ל – 67.2). בעיבוד נמצאה עלייה מובהקת של 1.45 ב – FMD בהשוואה לבקרה. נמצאה הטרוגניות גדולה ומובהקת בין תוצאות המחקרים שנכללו.

Pedralli ML, Eibel B, Waclawovsky G, et al. Effects of exercise training on endothelial function in individuals with hypertension: a systematic review with meta-analysis. J Am Soc Hypertens. 2018;12: e65-e75

הערת פרופ' יודפת

בסקירה ובמטה-אנליזה נמצא שתרגול אירובי מעלה את ההרחבה תלויית-זרימה ב – 1.45% בחולי יל"ד. מחקרי תצפית והתערבות הראו שקיים קשר הין הפרעה אנדוליאלית ו לחץ הדם. נמצא שכל עלייה של 20 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי קשורה בירידה של 0.62 ב – FMD במיוחד בגלל הזרימה ההולמת של מצב זה ובעקבותיה התפתחות של טרשת העורקים. לאנדותל יש תפקיד מרכזי בבקרת לחץ וזרימת הדם דרך ויסות הטונוס הווסקולרי והתערבויות שיכולות לשפר מצב זה אמרות להאט את התהליך הטרשתי ואת הסיכון ה – CV. בצורה זאת יכול תרגול אירובי להחליש את הנזק בהרחבה תלויית-זרימה בחולי יל"ד. השפעה זאת קשורה בהשפעה לטובה לא רק על לחץ הדם אלא גם על המטבוליזם של הסוכר והשומנים, על גורמים נוירו-הורמונליים ועל מאמץ הגזירה דרך זמינות ביולוגית מוגברת של NO. מגבלות המטה-אנליזה במספר מועט של מחקרים ומשתתפים, במשך קצר של התרגול וחוסר אפשרות לתיקנון למחלות נוספות שיכולות להשפיע על התוצאות.  נחוץ מחקר ייעודי לנושא שיהיה ארוך-טווח ורב-משתתפים שיוכל לבדוק את הקשר הישיר בין ה שיפור ב – FMD ע"י תרגול אירובי והתוצא ה – CV והתמותה.