האם ירידה בלחץ הדם בקשישים היא חזאית לתמותה כעשור או קצת יותר לאחר מכן?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/12/2017

מטרת המחקר הבריטי אמריקאי היתה להעריך ערכי לחץ דם אישיים במשך 20 שנה לפני פטירה ולזהות מנגנונים אפשריים שיכולים להסביר מסלולי חיים. העיבוד לאחר מעשה נערך בנתוני רפואה ראשונית של Clinical Practice Research Datalink תוך חיבור לרישומים האלקטרוניים של האישפוזים והתמותה בבריטניה. לכל המשתתפים היו רישומים של לחץ הדם לאורך 20 שנה לפני מותם. נמצא ש – 46,634 משתתפים נפטרו בגיל לפחות מעל 60 משנת 2010 ועד 2014. נבדקו גם ירידות בלחץ הדם בין 10 ל – 3 שנים לפני הפטירה בקרב 20,207 משתתפים שנפטרו ביחד עם 20,207 משתתפים מתואמים בשנת הלידה ובמגדר שנותרו בחיים זמן ארוך יותר מ – 9 שנים. ממוצע גיל הפטירה בקרב 46,634 המשתתפים (51.7 נשים) היה 82.4. השיא של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי היה בין 18 עד 14 שנים לפני הפטירה ואח"כ החלה ירידה הדרגתית. הירידה הממוצעת בלחץ הדם הסיסטולי היה 8.5 ממ"כ באלו שנפטרו בגיל 60 עד 69 וירידה של 22 ממ"כ באלו שנפטרו בגיל 90 ומעלה (כולם מובהקים). ל – 64% מהאנשים היתה ירידה מעל 10 ממ"כ בלחץ הסיסטולי. הירידות בלחץ הדם נראו כצורה קווית בין 10 ל – 3 שנים לפני הפטירה עם ירידה תלולה יותר בשתי שנות החיים האחרונות. ירידות בלחץ הדם בין 10 ועד 3 שנים לפני הפטירה נמצאו באנשים ללא כל טיפול בתרופות ליל"ד אבל ממוצע השינוי השנתי היה תלול בעיקר באלו עם יל"ד, דמנציה, אי ספיקת לב ואיבוד משקל בשנות החיים המאוחרות (כולם מובהקים).

Delgado J, Bowman K, Ble A, et al. Blood pressure trajectories in the 20 years before death. JAMA Intern Med. 2017 Dec 4. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במשך שנים רבות ידוע שירידת לחץ הדם בזקנה שאינה נגרמת ע"י תרופות היא סימן רע. ירידה בלחץ הדם מהווה חלק מ"ירידה סופנית" – בה קיימת כשנתיים לפני הפטירה בעיקר בקשישים מאד ירידה גם בפעילות, במשקל, בקוגניציה ובמצב הנפשי. מוכרים לנו קשישים בגילאי השמונים שמאמינים ולעתים אף מתגאים שסוף סוף הצליחו לרדת במשקל כ- 10 ק"ג או יותר לאחר ניסיונות כושלים של 50 שנה לפני כן. בעיבוד הראשון נמצא שללחץ הדם יש מסלול ירידה ביו 14 ל – 18 שנים לפני הפטירה עם ירידה תלולה באלו בגילאי ה – 80 וה – 90 ועם ירידה תלולה עוד יותר שנתיים לפני הפטירה. בעיבוד השני שבו נערכה התאמה לגיל ומגדר בין אדם שנפטר לבין אדם שנותר בחיים 9 שנים או יותר נמצא שהירידה בלחץ הדם היתה הרבה יותר תלולה באלו שנפטרו מוקדם יותר. הממצאים במחקר מייצגים אנשים ששונים מאד אחד מהשני כולל סיבת המוות. קיימת למשל אפשרות שאחד מהם נהרג מפגיעת מכונית תוך ריצה של מספר ק"מ והשני נפטר אחרי מאבק של מספר שנים בסרטן. בחלק גדול היו סיבות המוות "גיל זקנה" או "סיבה טבעית" אבחנות שאינן מיוצגות בסטטיסטיקה של התמותה אבל נוחות בקביעת סיבת המוות של הקשיש. השאלה היא האם לקבל את ההידרדרות בתיפקודו של הקשיש כחלק מהחיים או שניתן להאט אותה כמו ע"י מתן עצות להשתתף בפעילות חברתית, לבצע פעילות גופנית עד כמה שניתן ולצרוך כמות מוגברת יותר של מזון או שלחץ הדם מהווה חלק מהירידה בפעילות הגופנית, בקוגניציה, במשקל ובמצב הרוח? ואולי בשלב מסויים להפנים שהקשיש נמצא בסוף דרכו ולדאוג רק לרווחתו עד פטירתו?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה