מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבדוק האם עלייה ברמת חומצת השתן היא חזאית להתפתחות יל"ד והפרשת חלבון מוגברת בשתן בקרב 539 מתבגרים שמנים בגיל 12-17 עם סוכרת מסוג 2 שאובחנה פחות משנתיים לפני נתוני הבסיס במסגרת מחקר TODAY (ר"ת של Treatment Options for Type 2 Diabetes in Adolescents and Youth) .
חישב eGFR בוצע לפי יחס קראטינין/ציסטטין. יל"ד הוגדר כשווה או מעל 130/80 ממ"כ (3 פעמים מדידות במכשיר אוסצילומטרי וממוצע המדידה השנייה והשלישית) ועלייה בהפרשת החלבון כשווה או מעל 30 מ"ג/ג. הקשר נבדק לאורך מעקב ממוצע של 5.7 שנים לאחר תיקנון לגיל, מגדר, גזע/אתניות, BMI, HbA1c, eGFR, שימוש ב – ACEI/ARB והחלוקה לקבוצות הטיפול. רמה גבוהה בבסיס (שווה או מעל 6.8 מ"ג/ד"ל) נמצאה בקרב 25.6% מהמשתתפים, יל"ד ב – 18.7% ועלייה בהפרשת החלבון בשתן בקרב 6.1%. במעקב של 7 שנים התפתח יל"ד בקרב 37.4% ועלייה בהפרשת החלבון בשתן ב – 18%. רמה גבוהה בבסיס של חומצת השתן העלתה את הסיכון להיארעות של יל"ד באופן מובהק (יחס סיכון של 1.19 לכל עלייה של 1 מ"ג ברמת חומצת השתן) ושל עלייה בהפרשת חלבון בשתן (יחס סיכון מובהק של 1.24 במודלים מתוקננים.
Bjornstad P, Laffel L, Lynch J, et al; TODAY Study Group. Elevated serum uric acid is associated with greater risk for hypertension and diabetic kidney diseases in obese adolescents with type 2 diabetes: An observational analysis from the Treatment Options for Type 2 Diabetes in Adolescents and Youth (TODAY) Study. Diabetes Care. 2019 Apr 9. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מחקר זה מראה בפעם הראשונה שרמה גבוהה של חומצת השתן היא שכיחה בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 2 וקשורה באופן עצמאי בסיכון מוגבר להיארעות של יל"ד ועלייה בהפרשת החלבון בשתן במעקב של 7 שנים. הקשר ביניהם היה בלתי תלוי וללא קשר עם רגישות לאינסולין והיה חזק יותר בבנים ובלבנים. כידוע, השמנה היא אחת בגורמים להתפתחות של סוכרת מסוג 2 ומחצית האנשים סובלים גם ממחלת כליות כרונית, מסיכון CV מוגבר ומתמותה. סוכרת מסוג 2 שמתפתחת בגיל צעיר היא אגרסיבית יותר, עם תנגודת גדולה יותר לאינסולין וירידה מהירה יותר בתאי ביטא בהשוואה לסוכרת זאת שמתפתחת במבוגרים. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר אמנם קביעת סיבתיות. במחקרים קודמים נמצא שדלקת, תנגודת לאינסולין, הפרעה המודינמית בכליות, פגיעה וסקולרית, גלומרולרית ובאבוביות ואיבוד של מסת הנפרון יכולים אולי להסביר קשר אטיולוגי בין עלייה ברמת חומצת השתן ומחלה וסקולרית בסוכרת מסוג 2 והתקדמות מואצת של מחלת כליות כרונית ומחלה CV. אחת ההצעות שהועלתה לאחרונה היא שיל"ד יכול לנבוע מאיבוד מסת הנפרון ודווח שרמה גבוהה של חומצת השתן קשורה במספר נמוך יותר של נפרונים בתורמי כליות. הקשר בין מספר הנפרונים ליל"ד נגרם ע"י ארטריורפתיה כלייתית, דלקת בין רקמתית, הפרעה אנדותליאלית והפרשת רנין. לא נשללת גם האפשרות שעלייה ברמת חומצת השתן נגרמת ביל"ד ללא קשר למספר הנפרונים. הפתוגנזה של יל"ד במחלת כליות כרונית היא מורכבת ויכולה גם לערב הפרעה בספיגת הנתרן, עלייה בפעילות הסימפתטית ומערכת RAAS, הפרעה בתיפקוד האנדותל, עלייה בעקה חימצונית ודלקת. יתרה מכך, קיימות ראיות מצטברות שחומצת השתן גורמת אולי להשמנה ולתנגודת לאינסולין אם כי הקשר בין יל"ד להפרשת חלבון מוגברת בשתן במחקר הנוכחי לא היה תלוי בתנגודת לאינסולין.