האם שיעור ניכר של היפראלדוסטרוניזם ראשוני אינו מאובחן ואינו מטופל?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/04/2017

מטרת המחקר האיטלקי היתה להשוות את מספר החולים ששוחררו מבתי החולים במחוז  Emilia-Romagna עם אבחנה של אלדוסטרוניזם ראשוני במשך 16 שנים עם המספר הצפוי  של אלדוסטרוניזם ראשוני ולהשוות את מספר החולים עם אלדוסטרוניזם ראשוני שעברו כריתת האדרנל עם מספר המקרים הצפוי של אלדוסטרוניזם ראשוני חד-צדדי. השכיחות של יל"ד מגיל 20 ומעלה במחוז זה נבדקה במסד הנתונים של מחקר הבריאות. השערת החוקרים היתה שהשכיחות של אלדוסטרוניזם ראשוני תהיה 5% בקרב חולי יל"ד ושכיחות סוגי האלדוסטרוניזם הראשוני החד-צדדיים בקרבם תהיה 30%. בסך הכול שוחררו 992 חולים מבתי החולים באבחנה של אלדוסטרוניזם ראשוני במשך 16 שנים שמהווים 1.9% מהמקרים הצפויים של אלדוסטרוניזם ראשוני. מתוכם עברו 160 חולים כריתה חד-צדדית של האדרנל.

Rossi E, Perazzoli F, Negro A, et al. Diagnostic rate of primary aldosteronism in Emilia-Romagna, Northern Italy, during 16 years (2000-2015). J Hypertens. 2017 Apr 13. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

בעיבוד הנוכחי נמצא שאלדוסטרוניזם ראשוני אינו מאובחן ואינו מטופל באופן דרמטי לפחות במחוז בו נבדק הנושא. לפי השיעור הנוכחי של איבחון יהיה צורך ב – 8 שנים כדי לאבחן 1% מהאוכלוסייה הצפוייה של אלדוסטרוניזם ראשוני ו– 15 שנה על מנת לבצע ניתוח ב – 1% של החולים הצפויים עם אלדוסטרוניזם ראשוני חד-צדדי. השיעור השנתי של איבחון של אלדוסטרוניזם ראשוני במחוז זה הוא בין 15-20 מקרים חדשים לשנה כאשר בין 10-15% מהם עוברים כריתת אדרנל חד-צדדית. לאחרונה פורסם נייר העמדה של החברה הבין לאומית האנדוקרינולוגית לשלילת 15 הפרעות אנדוקריניות אפשריות בחולי יל"ד (Endocr Rev 2017;38:103-122.). לפיו בין 5-10% ממקרי יל"ד ניתנים לריפוי כאשר רובם ללא היפוקלמיה. בחולי יל"ד עמיד לטיפול השיעור של  אלדוסטרוניזם הוא סביב 20% שרובם מאובחנים מהעשור השלישי עד השישי. לחץ הדם שונה ולא ניתן על פי רמתו להבחין בין אדנומה שמייצרת אלדוסטרון לבין היפרפלזיה של האדרנל. פחות מרבע החולים שמאובחנים כסובלים מאלדוסטרוניזם ראשוני ופחות ממחצית אלו שמאובחנים מאדנומה מפרישה אלדוסטרון סובלים מהיפוקלמיה. לפי נייר העמדה יש לבצע סקר לקיום אלדוסטרוניזם בכל חולי יל"ד אבל במיוחד בחולי יל"ד עמיד לטיפול, יל"ד עם היפוקלמיה ספונטני או ע"י דיורטיקה, יל"ד ודום נשימה חסימתי בשינה ויל"ד עם סיפור משפחתי של יל"ד שהתפתח מוקדם. הבדיקה הראשונה הנדרשת היא יחס אלדוסטרון/רנין (ARR) אבל קיימת אפשרות של תשובה כוזבת שלילית כמו בגלל היפוקלמיה (אשלגן מווסת את הפרשת האלדוסטרון) או תשובה חיובית כוזבת אפשרית כמו בשלב הקדם-ווסתי, בנטילת גלולות נגד הריון, בהפרעה בתיפקודי הכליות ובגיל המבוגר. חלק גדול מהתרופות ליל"ד כמו דיורטיקה, CCBs ומעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין יכולים לגרום לתשובה שלילת כוזבת בגלל גירוי להפרשת רנין . לעומת זאת, חסמי בטא, קלונידין ו – NSAIDs ותרופות נוגדות-דלקת מסוג  SSRI יכולים לגרום לתשובה חיובית כוזבת היות והם מדכאים את הפרשת הרנין.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה