טיפול בתיאזידים מעלה את רמת הסידן בדם ויכול לאתר מקרים סמויים של פעילות-יתר פאראתירואידית.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 03/04/2016

מטרת המחקר שבוצע בנתוני Mayo Clinic על אוכלוסיית מחוז במינסוטה היתה לבדוק את ההיארעות של היפרקלצמיה שקשורה בטיפול בתיאזידים ולהבהיר את המשמעות הקלינית. מתוך תושבי המחוז אותרו 221 אנשים עם היפרקלצמיה שקשורה בתיאזידים במעקב ממוצע של 5.2 שנים לאחר תחילת הטיפול. מטופלים אלו היו מבוגרים (גיל ממוצע 67 ומתוכם 86.4% היו נשים).
היארעות זאת עלתה אחרי שנת 1997 והגיעה לשיא בשנת 2006 עם היארעות שנתית של 20 ל – 100,000 בהשוואה לשיעור כללי של 12 מקרים ל – 100,000 בשנים 1992-2010. לא נמצאה היפרקלצמיה חמורה בעוקבה למרות המשך הטיפול בתיאזידים בקרב 62.4%. היפרקלצמיה נמשכה בקרב 71% מאלו שהפסיקו את הטיפול בתיאזידים. היפרפאראתירואידיזם ראשונית אובחנה בקרב 53 חולים (24%) כולל 5 חולים שעברו כריתת הפאראתירואיד ללא הפסקת הטיפול בתיאזידים.

Griebeler ML, Kearns AE, Ryu E, et al. Thiazide-associated hypercalcemia: Incidence and association with primary hyperparathyroidism over two decades. J Clin Endocrinol Metab. 2016;101:1166-73.

 

הערת פרופ' יודפת
טיפול בתיאזידים יכול להגביר את הספיגה מחדש של סידן מאבוביות הכליות ולעלייה ברמתו בדם. מצד שני, עלייה ברמת הסידן יכולה לחשוף קיום מוקדם של היפרפאראתירואידיזם ולהעלות את התפתחות מחלה זאת תוך טיפול בתיאזידים. עלייה ברמת הסידן שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים ועולה עם הגיל. ממוצע רמת הסידן הגבוהה היתה 10.7 מ"ג/ד"ל כאשר הרמה הגבוהה ביותר היתה 12.5 מ"ג.
רמת הורמון הפאראתירואיד עלתה בקרב 34% מהמטופלים והיתה במחצית הרמה הגבוהה של הערך התקין בקרב 43%. רמת הסידן חזרה לערך התקין בקרב 24 מטופלים מתוך 83 שהפסיקו את הטיפול ונשארה גבוהה בקרב 59.
במחצית מ – 128 מטופלים שהמשיכו בטיפול חזרה רמת הסידן לתקין ונשארה מעט גבוהה בשאר המטופלים. מכאן, שהשכיחות של יתר פעילות של הפאראתירואיד גבוהה יותר ממה שהיה מקובל בחולי יל"ד שמטופלים בתיאזידים אבל מצד שני, ניתן להמשיך בטיפול בתיאזידים שנחוצים לאיזון לחץ הדם היות והעלייה ברמת הסידן ע"י הטיפול בתיאזידים נוטה להיות מתונה ואינה מתקדמת.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה