מטרת המחקר שבוצע באנגליה היתה לבדוק האם קיים שוני מגדרי במאפיינים המטבוליים, ההמודינמיים והאוטונומיים של יתר לחץ דם במבוגרים צעירים. נכללו במחקר 3,145 בריאים בגיל 18-40 שקובצו לפי מגדר וקטגוריית לחץ הדם בעקבות ההנחיות האמריקאיות האחרונות משנת 2017 (יל"ד שווה או גבוה מ – 130/80 ממ"כ). כולם מילאו שאלונים על אורחות החיים והיסטוריה רפואית ועברו הערכה מטבולית, המודינמית ואוטונומית מפורטת. דרגה 1 של יל"ד (130-139/80-89 ממ"כ) ולחץ דם תקין היו התכונה המשותפת השכיחה ביותר בגברים (29%) ובנשים (68%). תפוקת הלב היתה קשורה חיובית בעלייה בקטגוריית לחץ הדם באופן מובהק בשני המגדרים. מגמה חיובית דומה ומובהקת נמצאה במהירות הדופק ונפח הפעימה בגברים ומהירות הדופק בנשים. בניגוד לגברים היו התנגודת ההיקפית, מהירות גל הפעימה ומדד האוגמנטציה גבוהים באופן מובהק בנשים בהשוואה לקטגוריות אחרות של לחץ הדם. מרבית מדדי השונות במהירות הדופק עלו על פני הקטגוריות של לחץ הדם בעיקר בגברים.
Nardin C, Maki-Petaja KM, Miles KL, et al; on behalf of the Enigma study investigators. Cardiovascular phenotype of elevated blood pressure differs markedly between young males and females: The Enigma Study. Hypertension. 2018 Oct 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא העיקרי במחקר הנוכחי הוא שהפנוטיפים ה – CV שקשורים ביל"ד במבוגרים צעירים נמצאים גם באלו עם לחץ דם מוגבר אבל שונים לחלוטין בין המגדרים. עלייה בתפוקת הלב היא אמנם שכיחה בשני המגדרים למרות שהם נגרמים ע"י מנגנונים שונים, גברים היפרטנסיביים מציגים לרוב פנוטיפ לבבי עם תנגודת היקפית נמוכה יותר או תקינה בעוד שהנשים מציגות לרוב פנוטיפ וסקולרי, שקשור לתנגודת וסקולרית ועורקים גדולים ומאופיינות ע"י עלייה בתנגודת ההיקפית הכללית, במדד האוגמנטציה ובמהירות גל הפעימה. הממצא של שכיחות גדולה יותר בגברים של יל"ד בדרגה 1 או 2 (סיסטולי גבוה מ – 140 ממ"כ) מאשר בנשים אינו מפתיע היות ונמצא שלחץ הדם הוא נמוך יותר בנשים עד העשור החמישי שבו השכיחות אצל נשים עולה בתלילות. נמצא שעלייה בתפוקת הלב היתה קשורה עם לחץ דם מוגבר ויל"ד בשני המגדרים גם לאחר תיקנון לשטח הגוף. פירושו של ממצא זה הוא שהעלייה בתפוקת הלב לא היתה משנית לעלייה בשטח פני הגוף אבל יכולה להציג הפרעה המודינמית בולטת שמעורבת בעלייה המוקדמת בלחץ הדם בצעירים. בנוסף, הממצא מניח שהמנגנון שמונח ביסוד העלייה בתפוקת הלב בצעירים מושפע ע"י המגדר. תפוקת הלב היא תוצאה של נפח הפעימה ומהירות הפעימות ולמרות ששני מישתנים אלו עולים על פי הקטגוריות של לחץ הדם בגברים, אצל נשים רק מהירות הפעימות מראות מגמה חיובית ומובהקת עם עלייה בקטגוריות לחץ הדם. למעשה, נפח הפעימה מתוקנן לשטח פני הגוף יורד עם עלייה בקטגורית לחץ הדם בנשים, ממצא שמאשר את התפקיד השולי של נפח הפעימה בעליית תפוקת הלב בנשים צעירות. התנגודת ההיקפית הכללית במחקר הנוכחי היתה הנמוכה ביותר באלו עם לחץ דם מוגבר. ממצא זה יכול לייצג תהליך מפצה התחלתי של הורדת התנגודת ההיקפית בתגובה לעלייה בתפוקת הלב כנראה להגנת אברי מטרה מנזק אפשרי של עלייה בזרימת הדם. יתרה מכך, התנגודת ההיקפית התקינה שנמצאה בגברים היפרטנסיביים מצביעה על אי ספיקה של כלי הדם ההיקפיים כדי להסתגל לזרם החזק (תפוקת הלב). בניגוד לכך, עלייה ניכרת בתנגודת ההיקפית בנשים עם לחץ דם מוגבר מעלה את ההנחה שקיימת מעורבות ניכרת ויתכן אף מוקדמת של התנגודת ההיקפית בהתפתחות של יל"ד כרוני בנשים. מעניין שאותה מגמה נמצאה גם לגבי מהירות גל הפעימה שהיתה קשורה בלחץ דם גבוה בנשים ולא בגברים. יתרה מכך, גודלם של ההפרשים בלחץ האוגמנטציה ומדד האוגמנטציה בין אלו עם לחץ דם תקין ובין קטגוריות יתר לחץ הדם שהיו קשורים ביל"ד היו בולטים יותר בנשים מאשר בגברים. כל הנתונים האלו ביחד מעלים את ההנחה שלפנוטיפ וסקולרי שמאופיין ע"י עלייה בתנגודת ההיקפית, עליה בהחזרי הגל ועלייה בקשיות העורקים יש השפעה גדולה אולי מכרעת על התפתחות של יל"ד בנשים. בניגוד לכך, לפנוטיפ לבבי יותר מאופיין ע"י עלייה בתפוקת הלב ובנפח הפעימה יש כנראה השפעה מכרעת על התפתחות של יל"ד כרוני בגברים. הבדל זה בפנוטיפים המודינמיים בין המגדרים יכול להסביר את הנטייה הגדולה יותר בנשים היפרטנסיביות לפתח פגיעה באברי מטרה. השונות במהירות הפעימות מאפשרת להעריך את הפעילות האוטונומית של הלב. נתונים קודמים תומכים במעורבות המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית בעלייה בתפוקת הלב שקשורה בעלייה מוקדמת בלחץ הדם. במחקר הנוכחי לא נמצאו אמנם הבדלים מובהקים במדד בין אלו ללא ואלו עם יל"ד וברובם נמצאה עלייה בשונות עם עליית הקטגוריות של לחץ הדם בעיקר בגברים. מבחינה טיפולית פנוטיפ לבבי בעיקר ביל"ד שנמצא בגברים לעומת פנוטיפ וסקולרי בנשים עם יל"ד מביאים להנחה שהתגובה לטיפול תרופתי תהיה שונה בין המגדרים ויעדים לטיפול שמבוססים על פנוטיפים המודינמיים יכולים לשפר את איזון לחץ הדם.פנוטיפ וסקולרי ייהנה מטיפול בוואזודילטורים היקפיים בעוד שפנוטיפ לבבי ייהנה מדיורטיקה במקרים של יל"ד תלויי נפח או מחסמי ביטא 1 (כמו מטופרולול או ביסופרולול) שמופעלים ע"י מנגנון קרדיוגני. המגרעת העיקרית של מחקר זה שהוא מסוג "חתך" שאינו מאפשר קביעת סיבתיות. בנוסף, כולו מבוסס על מדידה חד-פעמית של לחץ הדם ללא כל אפשרות לשלילת תופעת החלוק הלבן. לא נבדק הקשר בנשים עם הווסת וקיימים דיווחים על השפעת שלב במחזור הנשי על קשיות העורקים והחזרי הגל.