האם הורדה נמרצת של לחץ הדם מורידה את הסיכון לאירועים מוחיים? עיבוד נוסף של מחקר SPRINT

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/10/2017

מטרת העיבוד שהוצג ב – 142nd Annual Meeting of the American Neurological Association היתה להעריך בצורה טובה יותר את ההשפעות של לחץ דם סיסטולי נמוך על הסיכון לשבץ מוחי. נכללו בעיבוד 8,844 משתתפים ממחקר SPRINT לבדיקת ערכי לחץ הדם הממוצע ולחץ הפעימה ולשימושם בעיבוד תוך התייחסות לערכים הנמוכים ביותר שהושגו תוך המעקב. תוך מעקב חציוני של 3.26 שנים היו 132 אירועים מוחיים (1.49%) ו – 187 מקרים של עילפון (2.1%). ממוצע לחץ הדם הנמוך ביותר היה 78.21 ממ"כ (ערך תקין (65 עד 110 ממ"כ) וממוצע לחץ הפעימה המינימלי היה 45.10 ממ"כ (תקין מתחת ל – 60 ממ"כ). ערכים נמוכים של ממוצעי לחץ הדם ולחץ הפעימה היו אמנם קשורים בסיכון מוגבר להיפוטנסיה ועילפון אבל לא עם הגדלת הסיכון לשבץ מוחי. הסיכון לשבץ מוחי עלה באופן עקבי סביב 31% עם כל עלייה של 5 ממ"כ בממוצע לחץ הדם וסביב 30% עם כל עלייה של 5 ממ"כ בלחץ הפעימה. בנוסף, הסיכון לעילפון עלה ב – 39% עם כל עלייה של 5 ממ"כ בממוצע לחץ הדם וב – 14% עם כל עלייה של 5 ממ"כ בלחץ הפעימה.

Tsau J. ANA 2017: 142nd Annual Meeting of the American Neurological Association. Abstract M150. Presented October 16, 2017.

הערת פרופ' יודפת

אני נתקל בפעם הראשונה בצורת עיבוד הנתונים תוך התייחסות לממוצע לחץ הדם ולחץ הפעימה במקום ההתייחסות ללחץ הדם הסיסטולי בלבד כמו במחקר SPRINT המקורי. ממוצע לחץ הדם מבטא למעשה בקרבה גדולה את התנגודת ההיקפית והוא מחושב על פי מספר נוסחאות כמו: הלחץ הדיאסטולי פלוס שליש מהפער בין הלחץ הסיסטולי לדיאסטולי (לחץ הפעימה) וערכו התקין נע בין 65 ל – 110 ממ"כ. ערך תקין של לחץ הפעימה נמוך מ – 60 ממ"כ. בעיבוד הנוכחי נכלל למעשה גם הלחץ הדיאסטולי ומתברר שגם בו יש להתחשב למרות "הזנחתו" במרבית מחקרי ההתערבות האחרונים. לפי העיבוד הנוכחי גם הורדת לחץ הדם לערך הנמוך ביותר שהושג במחקר SPRINT לא היתה קשורה בעלייה בסיכון לשבץ מוחי למרות תופעות לוואי רבות. ממצא זה הוא בניגוד לדיווח של Kalkman וחב' שהבאתי לעיל שבו נמצא ע"י עיבוד משותף של מחקרי SPRINT ו – ACCORD BP שקיימת עקומת J לכל האירועים ה – CV כולל אירועים מוחיים. מעניין שגם בערכים תקינים בלחץ הפעימה קיימת עלייה הדרגתית בסיכון לאירועים מוחיים. יהיה מעניין לדעת מהי נקודת השפל של ערכים אלו כאשר העיבוד יפורסם. אחת התגובות לפירסום העיבוד שאני מסכים עמה היא "איך ייתכן שלאור שיעור גבוה של עילפון לא נמצאו מקרים עם נפילות ושברים?"

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה