יל"ד קשור בסיכון למחלת עורקים היקפית ומחלה זאת קשורה בסיכון מוגבר למחלות וסקולריות אחרות.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 06/10/2015

שני המחקרים הבאים נערכו בנתונים של מעל 4 מיליון משתתפים בבריטניה:

יל"ד קשור בסיכון למחלת עורקים היקפית ומחלה זאת קשורה בסיכון מוגבר למחלות וסקולריות אחרות.

מטרת המחקר הבריטי-אוסטרלי- אמריקאי היתה לבדוק קשר ספציפי של תת-קבוצות בין לחץ הדם לבין הסיכון למחלת עורקים היקפית ולבדוק את הקשר בין מחלת עורקים היקפית לבין מחלות וסקולריות אחרות בעוקבה גדולה עכשווית. נכללה במחקר עוקבה בת מעל 4 מיליון מבוגרים חופשיים מסוכרת או מחלה קרדיו-וסקולרית בגיל 30-90 שזוהו מתוך רשומות אלקטרוניות שעברו תיקוף לצורך מחקר או מרשומות אישפוזים בבתי חולים מ – 1990 עד 2013. נקודות הסיום העיקריות היו הזמן עד לאיבחון של מחלת עורקים היקפית חדשה והזמן לאיבחון 12 אירועים וסקולריים שונים. ערכי לחץ דם סיסטוליים גבוהים ב – 20 ממ"כ מהערך התקין היו קשורים בסיכון גבוה יותר ומובהק למחלת עורקים היקפית. חוזק הקשר ירד באופן מובהק עם עליית הגיל וה – BMI אבל לא ע"י מגדר או עישון. מחלת עורקים היקפית היתה קשורה באופן מובהק בעליית הסיכון של  11 מחלות וסקולריות אחרות כולל במחלת לב איסכמית (ב – 68%), באי ספיקת לב (ב – 63%), במפרצת אאורטלית (ב – 210%), במחלת כליות כרונית (ב – 31%) אבל לא באירוע מוחי דימומי. האירוע הווסקולרי ההתחלתי השכיח ביותר באלו עם מחלת עורקים היקפית היה מחלת כליות כרונית (24.4% מכלל האירועים ההתחלתיים), אחריו מחלת לב איסכמית (18.5%), אי ספיקת לב (14.7%) ופרפור פרוזדורים (13.2%). סך כל ההערכות מעוקבה זאת היו עקביות בהשוואה למחקרים קודמים לאחר הכללת הממצאים בשתי מטה-אנליזות.

Emdin CA, Anderson SG, Callender T, et al. Usual blood pressure, peripheral arterial disease, and vascular risk: cohort study of 4.2 million adults. BMJ. 2015 Sep 29;351:h4865.

האם חולי יל"ד נמצאים בסיכון גבוה לפתח סוכרת חדשה?

מטרת העיבוד הנוכחי מאותו מסד נתונים כמו בעיבוד הקודם היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם והסיכון לסוכרת באופן כללי ולפי מאפייני המשתתפים. בנוסף, נערכה מטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים בהם דווח על הסיכון היחסי לסוכרת חדשה לכל יחידה של לחץ הדם הסיסטולי. כל עלייה ב – 20 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ו – 10 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי בכלל העוקבה היו קשורים בסיכון מוגבר של 58% ו – 52% בהתאמה לסבול מסוכרת חדשה. הקשר עם הלחץ הסיסטולי היה חזק ביותר באלו עם לחץ דם תקין או מעט גבוה עם השטחת העקומה מתחת ל – 110 ממ"כ או מעל 150 ממ"כ. החוזק של הקשר לכל עלייה של 20 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ירד עם הגיל ועלייה ב – BMI. אותרו 30 מחקרים שנכללו במטה-אנליזה שכללה 285,664 משתתפים עם היארעות של סוכרת חדשה בקרב 17,388 מהם. כל עלייה של 20 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי היתה קשורה בעלייה מובהקת של 77% בסיכון לפתח סוכרת.

Emdin CA, Anderson SG, Woodward M, et al. Usual blood pressure and risk of new-onset diabetes: Evidence from 4.1 million adults and a meta-analysis of prospective studies. J Am Coll Cardiol. 2015;66:1552-62.

הערת פרופ' יודפת
אין ספק שהכללה של למעלה מ – 4 מיליון אנשים בעיבוד היא מספיק טובה לעיבוד סטטיסטי. יל"ד קשור כידוע בסיכון מוגבר לכל מחלה וסקולרית ולסוכרת ולכן נראה שהתוצאות הן סבירות בהחלט. הבאתי תוצאות שני עיבודים אלו שכללו גם מטה-אנליזות שעסקו באותם מטרות מיד לאחר שהבאתי את תוצאות שני מחקרי העוקבה שנערכו בספרד שהראו שקיים קשר מובהק בין הירידה בהיארעות של סוכרת לבין הורדת לחץ הדם רק בשינה ללא כל קשר לערכי לחץ הדם במדידה במרפאה או בעירות. שאלתי היא האם לאור הממצאים האחרונים במחקרי יל"ד שמבוססים על ABPM ניתן להתייחס לתוצאות שהודגמו בשני העיבודים הנוכחיים כראיות מדעיות ללא כל עוררין? במאפייני הבסיס של הנתונים היה שיעור יל"ד רק 9.5% מהנבדקים ותוך כדי המעקב שיעורם עלה ל – 28%. איזה לחץ דם נלקח בחשבון בבסיס? שנה לאחר מעקב או יותר? האם לחץ הדם היה מאוזן? האם נשללו יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בבסיס? האם היה קשר בין היארעות הסוכרת לטיפול בדיורטיקה? מכל מקום, גם הממצאים מהכללת מיליוני אנשים בעיבודים הנוכחים לא יכולים לאשר שיל"ד הוא הגורם לסוכרת למרות הקשר הגדול ביניהם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה