האם יש להתייחס לתוצאות מחקר SPRINT?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 06/10/2015

מטרת מחקר (SPRINT (Systolic Blood Pressure Intervention Trial שמומן ע"י ה – NIH האמריקאי היתה לבחון את ההשערה שטיפול נמרץ בהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בחולי יל"ד (יל"ד סיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ) מגיל 50 ומעלה לפחות עם גורם סיכון אחד כולל גם אי ספיקת כליות כרונית (לא כולל חולי סוכרת או חולים לאחר שבץ מוחי אבל גם גיל 75 ומעלה בלבד וכמובן מחלות קרדיו-וסקולריות אחרות בעבר נחשבו כגורם סיכון) יהיה יעיל יותר בהורדת הסיכון הקרדיו-וסקולרי מאשר הורדתו מתחת ל – 140 ממ"כ. נקודת הסיום הראשונית היתה שילוב של כל האירועים הקרדיו-וסקולריים (אוטם שריר הלב, תסמונת כלילית חדה ללא אוטם, שבץ מוחי, אי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולרית). לחץ הדם נמדד ע"י מכשיר OMRON אוטומטי שתוכנת לחכות 5 דקות, לבצע 3 מדידות עוקבות ולחשב את הממוצע. כל זאת ללא נוכחות איש צוות רפואי. המחקר החל בשנת 2009 וכלל 9,362 משתתפים בגיל 50 ומעלה משני המגדרים, מגזעים ומוצא אתני שונה וקשישים (גיל ממוצע 67.9, 28.2% מעל גיל 75) עם וללא טיפול ביל"ד שגוייסו מתוך כ-100 מרכזים רפואיים ומרפאות בארה"ב ופורטו ריקו. הסף העליון של לחץ הדם הסיסטולי כדי להיכלל במחקר היה 180 ממ"כ ללא טיפול או עם תרופה אחת, 170 ממ"כ עד שתי תרופות, עד 160 ממ"כ עד 3 תרופות ו – 150 ממ"כ מעל 4 תרופות. לא ניתנו כל הנחיות לסוגי התרופות להשגת היעד אם כי ניתנה העדפה לדיורטיקה (כלורתאלידון), חסמי תעלות הסידן ומעכבי RAAS. המחקר שהחל בשנת 2010 אמור היה להסתיים ב – 2018 והופסק לאחרונה לאור התוצאות שהראו שהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ היתה קשורה בהורדה מובהקת של 30% באירועים הקרדיו-וסקולריים וירידה של כ – 25% בתמותה מכל סיבה בהשוואה לחולים עם הורדת לחץ הדם מתחת ל – 140 ממ"כ.

National Institutes of Health. Landmark NIH study shows intensive blood pressure management may save lives [press release]. September 11, 2015.

הערת פרופ' יודפת
עלי לציין שכל הערותיי מבוססות על קטעי פירסומים חלקיים ויתכן שעם הפירסום המלא אשנה או אוסיף הערות. לפעמים, נראה לי שהאמריקאים "מפגרים" לפחות מבחינה מעשית בנושא האבחנה של יל"ד. איך הם תיכננו מחקר מבלי לקחת בחשבון שהחזאים הטובים לאירועים הקרדיו-וסקולריים הם המדידות בשינה? איך הם לא לקחו בחשבון שחלק מ"החולים" סבלו לא רק מיל"ד של החלוק הלבן שנוטרל בשיטת המדידה אבל גם מיל"ד ממוסך שהוא גורם סיכון כמו יל"ד כרוני? לא ידעתי שגיל 75 ומעלה הוא גורם סיכון קרדיו-וסקולרי גם באלו שפעילים גופנית ונפשית. שלישית, בדומה לממצאי מחקר ACCORD שבוצע בחולי סוכרת אינני מאמין שבמרבית מ – 4500 חולי יל"ד שהוקצו להורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ הצליחה המשימה. רביעית, חלק ניכר מהחולים סבלו בעבר מאוטם שריר הלב, חלקם עברו רה-וסקולריזציה או CABG וחלקם סבלו אפילו מתסמונת כלילית חדה. האם לא סבלו חלק מחולים אלו מעקומת J בגלל הורדה נמרצת בלחץ הדם? אין לי ספק שתוצאות מחקר זה יעברו דיונים רבים וביקורות ונחכה לראות האם בעקבות התוצאות ישתנו ההנחיות לטיפול ביל"ד במרפאה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה