לפניכם סקירת העיתונות לחודש אוקטובר מאת פרופ' יודפת.
האם הורדת לחץ הדם בשינה יכולה למנוע היארעות של סוכרת חדשה?
מטרת תת- המחקר הספרדי במסגרת מחקר MAPEC (בתרגום מספרדית ABPM for the Prediction 0f Cardiovascular Events) היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של לחץ הדם שנמדד במרפאה וב – ABPM לחיזוי הסיכון לסוכרת חדשה והאם הורדת הסיכון קשורה להורדה הפרוגרסיבית בלחץ הדם הקליני או לחץ הדם בעירות או בשינה ב – ABPM.
להמשך קריאהקיומם של 3 מיקרו RNAs יחודיים קשור בהצלחת הטיפול ע"י CPAP בחולי יל"ד עמיד לטיפול עם דום נשימה חסימתי בשינה.
מטרת המחקר הספרדי היתה לזהות פרופיל של מיקרו-RNA (miRNA) בנסיוב שיכול לנבא את תגובת לחץ הדם בתגובה לטיפול ב – CPAP בחולים שסובלים גם מדום נשימה חסימתי בשינה.
להמשך קריאההאם יש להתייחס לתוצאות מחקר SPRINT?
מטרת מחקר (SPRINT (Systolic Blood Pressure Intervention Trial שמומן ע"י ה – NIH האמריקאי היתה לבחון את ההשערה שטיפול נמרץ בהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בחולי יל"ד (יל"ד סיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ) מגיל 50 ומעלה לפחות עם גורם סיכון אחד כולל גם אי ספיקת כליות כרונית (לא כולל חולי סוכרת או חולים לאחר שבץ מוחי אבל גם גיל 75 ומעלה בלבד וכמובן מחלות קרדיו-וסקולריות אחרות בעבר נחשבו כגורם סיכון) יהיה יעיל יותר בהורדת הסיכון הקרדיו-וסקולרי מאשר הורדתו מתחת ל – 140 ממ"כ.
להמשך קריאהנטילת כל התרופות ליל"ד לפני השינה (בעיקר מעכבי RAAS) מאזנת טוב יותר את לחץ הדם ומונעת יותר היארעות של סוכרת חדשה מאשר נטילתם בבוקר.
מטרת תת- המחקר הספרדי השני במסגרת מחקר MAPEC היתה לבדוק האם הטיפול בכלל המינון היומי של 1 או יותר תרופות ליל"ד לפני השינה יגרום לירידה גדולה יותר בסיכון לסוכרת חדשה מאשר טיפול בכל התרופות בבוקר.
להמשך קריאהיל"ד קשור בסיכון למחלת עורקים היקפית ומחלה זאת קשורה בסיכון מוגבר למחלות וסקולריות אחרות.
שני המחקרים הבאים נערכו בנתונים של מעל 4 מיליון משתתפים בבריטניה:
להמשך קריאההאם להורדת לחץ הדם באירוע מוחי איסכמי חד אין כל השפעה לטובה או לרעה? – מטה-אנליזה.
מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י צוות מקוריאה היתה לבדוק השפעת הורדת לחץ הדם באירוע מוחי איסכמי חד. המחקרים שנכללו היו אקראיים ומבוקרים שבהם הטיפול ביל"ד הוחל תוך 3 ימים מהאירוע.
להמשך קריאההאם צריכה גדולה של אספרסו מעלה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי במבוגרים צעירים עם יל"ד קל?
מטרת המחקר האיטלקי שהוצג בכנס ESC בלונדון היתה לבדוק את הקשר בין צריכת אספרסו לבין האירועים הקרדיו-וסקולריים ולבחון האם הקשר קפה-אירועים קרדיו-וסקולריים נובע מהשפעה ארוכת-טווח של קפה על יל"ד והמטבוליזם של הגלוקוזה.
להמשך קריאההאם איזון טוב יותר של לחץ הדם מוריד את הסיכון לאירוע מוחי דימומי?
מטרת המחקר התצפיתי האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם לאחר אירוע מוחי דימומי והסיכון לאירוע חוזר. המחקר בוצע במרכז אחד של רפואה שלישונית וכלל 1,145 מתוך 2,197 חולים שעברו אירוע מוחי דימומי מיולי 1994 ועד דצמבר 2013.
להמשך קריאההאם הירידה בתחלואה ובתמותה בחולים שמטופלים בחסמי ביטא שעברו אוטם שריר הלב נובעת מהורדת הדרישה לחמצן? עיבוד ממחקר LIFE
במחקר LIFE (Losartan Intervention for End Point Reduction in Hypertension) נמצא כידוע שטיפול מבוסס-לוסרטן ביל"ד עם LVH היה עדיף מבחינת כל האירועים הקרדיו-וסקולריים על פני טיפול מבוסס-אטנולול פרט לאוטם שריר הלב.
להמשך קריאהיחס נתרן/אשלגן בדגימת שתן בבוקר נמצא במתאם טוב יותר עם לחץ הדם מאשר באיסוף שתן במשך 24 שעות.
מטרת המחקר היפאני היתה להבהיר את הקשר הקרוב בין יחס נתרן/אשלגן במדגם שתן בבוקר לבין רמת לחץ הדם במדגם אוכלוסייה ללא כל השפעה של ערפלנים.
להמשך קריאה