מטרת המחקר שבוצע במרכז הסוכרת של אוניברסיטת אלבמה היתה לבדוק את היעילות והבטיחות של טיפול פומי בווראפאמיל במשך 12 חודשים שמוסף לטיפול הרגיל באינסולין במבוגרים, מאובחנים חדשים של סוכרת מסוג 1. המעקב האקראי והמבוקר פלצבו בשלב 2 נערך בקרב 32 חולים בגיל 18-44 שעברו מבחן העמסת סוכר לגילוי ערך מינימלי של c-peptid ולפחות ממצא חיובי אחד של נוגדנים עצמיים לסוכרת מסוג 1. היתה התאמה מבחינת מאפייני גיל ומין וכן ברמת ההמוגלובין המסוכרר בין שתי הקבוצות. במעקב של 3 ו – 12 חודשים נמצא שהסבילות של וראפאמיל שניתן פעם ביום (במינון התחלתי של 120 מ"ג וכיול המינון עד 480 מ"ג) היתה טובה (מספר מקרים של עצירות שמוכרת) והטיפול בו היה קשור בשיפור שטח ה – C-peptid מתחת לעקומה ע"י גירוי של ארוחה מעורבת, שהוא מדד של תיפקוד תאי הבטא האנדוגניים (נקודת הסיום הראשונית) ביחד עם ירידה בצריכת הדרישה לאינסולין, פחות מקרי היפוגליקמיה והגעה לאיזון הסוכרת (נקודת הסיום המשנית).
Ovalle F, Grimes T, Xu G, et al. Verapamil and beta cell function in adults with recent-onset type 1 diabetes. Nat Med. 2018;24:1108-1112.
הערת פרופ' יודפת
זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון שבו נמצא שטיפול בווראפאמיל בחולי סוכרת מסוג 1 מאפשר הורדת מתן מינון נמוך יותר של אינסולין ממקור חיצוני כדי להשיג איזון טוב יותר. ההנחה היא שמתן פומי של תרופה זאת יכול לשפר ולשמר את תיפקוד תאי הבטא האנדוגניים. בנוסף, נמצא שטיפול זה הוא עם בטיחות טובה, ללא היפוגליקמיה גם באלו שהיו נורמוטנסיביים, שמהירות הדופק נשארה תקינה ולא נמצאו כל שינויים באורך QT או PR. ממצאים אלו תואמים גם תוצאות של מחקרים באיים מבודדים של תאי בטא ובעכברים שהראו שווראפאמיל מוריד את הביטוי המזיק של TXNIP (thioredoxin-interacting protein – וסת חימצון-חיזור בתא), מונע מוות של תאי בטא, מגדיל את המסה שלהם ומשפר את ההומיאוסטזיס של הגלוקוזה. מצד שני, אין החוקרים יכולים לשלול את האפשרות שווראפאמיל יכול גם לשפר את הרגישות לאינסולין. לאמיתו של דבר, שיפור הרגישות לאינסולין יכול לגרום לשיפור טוב יותר של איזון הסוכרת וכתוצאה מכך לשיפור תוצאים משניים כולל הורדת מידת הצורך בזריקות אינסולין ומניעת אירועי היפוגליקמיה. במחקרים בחולי סוכרת מסוג 2 הועלתה ההנחה שווראפאמיל יכול לעכב את הגלוקוניאוגנזיס. לא ניתן להוכיח שדבר זה קורה במחקר הנוכחי שבו רמת הגלוקגון לא השתנתה אבל אפשרות זאת עדיין קיימת. תמיכה בהשפעה הטובה של ווראפאמיל בחולי סוכרת מסוג 2 נמצאה במחקר הרטרוספקטיבי שנערך במסגרת הביטוח הלאומי בטייואן שבו נמצא שתרופה זאת הפחיתה את ההיארעות של סוכרת חדשה ותוצאה דומה נמצאה גם במחקר INVEST. המגרעת העיקרית של מחקר זה היא מספר המשתתפים הקטן אבל ממצאים אלו מוסיפים עוד נדבך לטיפול בסוכרת מסוג 1.
