מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק את השכיחות של מצבים רפואיים, גורמי סגנון חיים וטיפולים נילווים בהערכה אבחנתית אינטגרטיבית בחולי יל"ד שקשה לאיזון שמופנים לייעוץ למרכז שלישוני. נכללו במחקר 653 חולים בין 2006 ל – 2016 בגלל יל"ד עם קושי להגיע ליעד האיזון למרות טיפול תרופתי, או לחץ דם גבוה במרפאה (מעל 160100 ממ"כ) ללא טיפול תרופתי. כל החולים עברו ABPM לאחר שהפסיקו את הטיפול התרופתי, נתנו מדגם של שתן במשך 24 שעות ועברו מבחן עירוי של סליין איזוטוני (0.9%). בקרב 621 חולים נמצאו אחד או יותר גורמים שקשורים ליל"ד שניתן לזהות (ממוצע של 2.1). הבעייה הכי שכיחה היתה תנגודת לאינסולין בגלל השמנה שאובחנה בקרב 130 חולים (20%). אלדוסטרוניזם ראשוני אובחן בקרב 40 חולים (6%) ודום נשימה חסימתי בשינה ב – 17 חולים (3%). צריכת נתרן הוערכה כגבוהה (הפרשה מעל 6 גרם ליום) בקרב 433 חולים (66%). היו 283 חולים ללא פעילות גופנית (פחות מ-30 דקות ליום במשך 5 ימים בשבוע) ויל"ד בגלל שימוש בגלולה אובחן בקרב 10 נשים (3% מקרב הנשים).
Van Der Sande NGC, Blankestijn PJ, Visseren FLJ, et al. Prevalence of potential modifiable factors of hypertension in patients with difficult-to-control hypertension. J Hypertens. 2018 Aug 1. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הסיבה הכי שכיחה לקושי לאזן את לחץ הדם היא היעדר דביקות או דביקות חלקית לטיפול הלא תרופתי והתרופתי. נושא זה לא נבדק במחקר הנוכחי אבל מלבדו ניתן למצוא מצבים רפואיים שניתנים לטיפול בקרב 27% מהחולים עם קושי לאזן את לחץ דמם. הגורם מספר אחד ליל"ד עמיד לטיפול הוא השמנה שגורמת לעלייה בתנגודת לאינסולין ואם נוסיף לה גם את צריכת המלח המוגברת ניתן להסביר ולהמליץ על טיפול עצמי בשני גורמי סיכון אלו גם ללא כל בדיקות נוספות כפי שנערכו במרפאה השלישונית. שאלה פשוטה כמו קיום נחירות בשינה או עייפות קשה בשעות הבוקר יכולים לעורר את החשד לדום נשימה חסימתי בשינה ודפוס של ערכי לחץ דם גבוהים מאד בשינה יכול להוסיף את הצורך באיבחון של בעייה זאת. גם ערך גבוה של יחס אלדוסטרון/רנין יכול להחשיד להיפראלדוסטרוניזם אם כי אבחנה מדויקת תעשה רק אחרי עירוי של תמיסת סליין איזוטונית ובצום. נמצאו גם 6 מקרים של פסוידואלדוסטרוניזם, מקרה אחד של פיאוכרומוציטומה ומקרה אחד של היפרקורטיזוליזם. במעקב של 6 חודשים נמצא ש – 43% מהחולים היו מאוזנים.
