מטרת המחקר הספרדי היתה לבדוק סמנים גופניים, פיזיולוגיים, קליניים ותזונתיים של מצב הבריאות במבוגרים עם משקל עודף ויל"ד שאינם מבצעים כל פעילות גופנית (בגיל ממוצע 54, 141 גברים ו – 68 נשים) ע"י איפיון לפי גיל ולפי רמת הכושר הלבבי-נשימתי במסגרת מחקר EXERDIET-HTA. כל אלו שנכללו במחקר היו עם פרופיל של סיכון CV גבוה כולל השמנה מטבולית בלתי תקינה, כושר לבבי-נשימתי דל (22.5 מ"ל/ק"ג/לדקה), תגובה היפרטנסיבית למאמץ (סיסטולי מעל 210 בגברים ומעל 190 בנשים בסיום מבחן מאמץ), non-dipping בשינה ועם דבקות בתזונה שאינה בריאה (DASH – 46.3%, ים תיכונית – 41.1% ורק 37.1% צרכו תזונה בריאה). בנשים נמצא פרופיל תזונתי טוב יותר ומובהק לעומת גברים (רמה נמוכה יותר (עדיין בטווח התקין) של טריגליצרידים SGPT, SGOT, גמה- GT ורמה גבוהה יותר של HDL עם מאפיינים דלים יותר של שיא המאמץ הפיזיולוגי והגופני.
Gorostegi-Anduaga I, Corres P, Jurio-Iriarte B, et al. Clinical, physical, physiological, and dietary patterns of obese and sedentary adults with primaryhypertension characterized by sex and cardiorespiratory fitness EXERDIET-HTA study. Clin Exp Hypertens. 2017 Aug 7:1-9. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
האוכלוסייה שנבדקה במחקר זה שסבלה מהשמנה, מיל"ד וללא כל פעילות גופנית (עבודה בישיבה) מדגימה ממצאים שניתן למצוא בשיעור גדול באוכלוסיות גם בארץ כולל רמת כושר גופני-נשימתי נמוכה, תזונה בלתי בריאה, עם פרופיל שומני דם בלתי תקין ועם פגיעה בתיפקודי הכבד (בגלל הפרעה שומנית לא-אלכוהולית) כאשר ההפרעות הביוכימיות היו קלות יותר בנשים אבל עם כושר לבבי-נשימתי נמוך יותר בהשוואה לגברים. בבדיקות נוספות נמצאה גם עלייה בתנגודת לאינסולין, בערכי CRP גבוהים מהתקין ועלייה ביחס כולסטרול/HDL שמעידים על תהליך טרשתי. הממצא השונה בין המגדרים לגבי הרכב הגוף מושפע כידוע ע"י פרופיל הורמונלי שונה. בנשים קיימת הצטברות גדולה יותר של שומן תת-עורי בעוד שבגברים הצטברות השומן היא בעיקר בקרביים ובכבד והבדל זה בולט גם במחקר הנוכחי כאשר בגברים יש הרכב גוף "טוב" יותר (כמו רמה גבוהה יותר של מסת השומן החופשית ורמה נמוכה יותר של מסת כל הגוף) בהשוואה לנשים שלהם יש פרופיל מטבולי טוב יותר ( כמו ערכי HDL גבוהים יותר ורמות נמוכות יותר של טריגליצרידים ואנזימי הכבד) וביחד עם השפעת האסטרוגן יש להן סיכון CV קטן יותר מגברים בתקופת הפוריות. בנושא הפעילות הגופנית קיימים כמובן הבדלים פיזיולוגיים טבעיים בין המגדרים כאשר מתחשבים במשתנים אובייקטיביים (כמו שיא קליטת החמצן) ולא כאשר בודקים את הקיבולת הגופנית במבחן שדה (כמו זמן הליכה הלוך וחזור). מכאן, שהבדל בין המגזרים בשומן הגוף, בהמוגלובין, בממדי מערכת הובלת החמצן ובשרירים יכול להסביר את ההבדל ברמת הכושר הלבבי-נשימתי. במחקר זה סבלו שני המגדרים מרמה דלה של כושר לבבי-נשימתי שקשורה בסיכון CV גדול ותמותה מכל סיבה וכושר לבבי-נשימתי טוב יכול למתן חלק מגורמי הסיכון ה – CV. אלו עם כושר נמוך יותר היו מבוגרים יותר, עם BMI גדול יותר, nondippers (שכידוע, קשור בפרוגנוזה CV גרועה יותר) ועם רמת גדולה יותר של שומן בכבד (בעיקר רמה SGPT גבוהה מהתקין) בהשוואה לכושר בינוני או גבוה. מכאן, החשיבות הגדולה להתייחסות לכושר הלבבי-נשימתי כגורם CV נוסף ועל ידי פעילות גופנית סדירה ושיפור איכות התזונה ניתן למתן את גורמי הסיכון ה CV האחרים.
