האם לשונות בין ביקור בלחץ הדם שנמדד אוטומטית במרפאה במחקר SPRINT אין כל השפעה על נקודות הסיום ה – CV?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2017

מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר SPRINT היתה לבדוק האם שונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור היא חזאית לאירועים CV ותמותה בחולים עם סיכון מוגבר במסגרת מחקר SPRINT. השונות הוגדרה כ – coefficient of variation של לחץ הדם הסיסטולי (שנמדד אוטומטית ללא נוכחות צוות רפואי) תוך שימוש במדידות שנמדדו בביקורים בחודשים ה – 6 , 9, ו – 12. גיל מבוגר, מגדר נשי, גזע שחור, עישון, מחלת כליות כרונית ומחלה כלילית היו קשורים בשונות גדולה יותר בקרב 7,879 משתתפי המחקר. טיפול בדיורטיקה או ב -CCBs היה קשור בשונות נמוכה יותר ואילו הטיפול בחסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין היה קשור בשונות גדולה יותר. לא נמצא הבדל בשונות בין הטיפול הפעיל לטיפול בפלצבו. השונות בלחץ הדם הסיסטולי לא היתה קשורה באופן מובהק עם נקודת הסיום המרוכבת של אירועים CV ללא ועם תמותה (324 חולים עם יחס סיכון מתוקנן 1.20, החמישון העליון לעומת התחתון) ולא לאי ספיקת לב ושבץ מוחי. החמישון העליון של השונות (לעומת התחתון) היה קשור ביחס סיכון מובהק של 1.92 בתמותה מכל סיבה אם כי הקשר של השונות הכללית עם התמותה מכל סיבה היה שולי (0.07).

Chang TI, Reboussin DM, Chertow GM, et al; SPRINT Research Group. Visit-to-visit office blood pressure variability and cardiovascular outcomes in SPRINT (Systolic Blood Pressure Intervention Trial). Hypertension. 2017 Jul 31. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצאים במחקר זה מראים ששונות בלחץ הדם הסיסטולי בין ביקור לביקור אינה קשורה באופן מובהק באירועים CV ללא ועם תמותה ולא בתמותה מכל סיבה. ממצאים אלו מנוגדים לממצאי העיבוד של מחקר ASCOT-BPLA שהקצו אקראית חולי יל"ד עם 3 או יותר גורמי סיכון (אבל לא עם מחלה כלילית) לטיפול מבוסס-אמלודיפין או מבוסס-אטנולול עם יעד הורדת לחץ הדם מתחת ל – 140/90 ממ"כ או מתחת ל – 130/80 ממ"כ בחולי סוכרת. במחקר זה נמצא שהשונות בעשירון העליון בלחץ הדם במרפאה היתה קשורה בסיכון מובהק וגדול יותר של 2.06 לשבץ מוחי ו- 1.57 לאירועים כליליים בהשוואה לעשירון התחתון. גם בעיבוד מחקר ALLHAT שבו יעד הטיפול היה הורדת לחץ הדם מתחת ל – 140/90 ממ"כ נמצא שהעשירון העליון של השונות בלחץ הדם במרפאה היה קשור בסיכון גדול ומובהק של 1.30 למחלה כלילית ללא ועם תמותה. אחת הסיבות לתוצאות המנוגדות היא שב – SPRINT לחץ הדם שהושג היה נמוך בהרבה מלחץ הדם שהושג בשני המחקרים לעיל אלא שהשפעת השונות בעיבוד הנוכחי לא היתה מובהקת גם בקבוצת הפלצבו. נראה אם כך שהשפעת הורדת לחץ הדם אינה משפיעה על השונות. בעיבוד הנוכחי נמצא גם ששונות גדולה יותר נמצאה במבוגרים יותר, מעשנים ובאלו עם מחלה כלילית ממצא שמניח ששונות במדידת לחץ הדם במרפאה היא סמן של סיכון גבוה אבל לא בהכרח הגורמת לתוצא. אי ספיקת כליות קלה-עד-בינונית בבסיס היתה קשורה לא רק בשונות גדולה יותר אלא גם בשיעור גדול ללא עיבוד של נקודת הסיום המרוכבת ותמותה מכל סיבה בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות כרונית – ממצא דומה גם במחקרים אחרים. הממצא בעיבוד הנוכחי שטיפול בתיאזידים וחסמי תעלות הסידן קשורים בשונות נמוכה וחסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין קשורים בשונות גבוהה תואמים לממצאי ASCOT-BPLA אבל המנגנון שקשור בכך אינו ידוע. יתרה מכך, השאלה האם הורדת השונות של לחץ הדם במרפאה בפני עצמה יכולה להוריד את האירועים ה – CV באופן עצמאי ללא הורדת לחץ הדם עדיין לא נבדקה במחקרים פרוספקטיביים קליניים. מגבלות העיבוד הנוכחי הם שנתוני מחקר SPRINT לא מאפשרים לבדוק השפעת השונות על תוצאים שונים כמו שבץ מוחי ומספר אירועי השבץ ואי ספיקת הלב שהיו מעטים, שנית, לא היה מידע על עיתוי הטיפול התרופתי בכל ביקור שיכול להשפיע על השונות ושלישית, במחקר SPRINT לא נכללו חולי סוכרת ואלו עם היסטוריה של שבץ מוחי ולכן לא ניתן להחיל ממצאים אלו על כלל האוכלוסייה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה