האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ אינו משפיע על הקוגניציה בקשישים מגיל 70 ומעלה עם יל"ד? עיבוד לאחר מעשה של מחקר תצפיתי.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2017

מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר (Health Aging and Body Composition  (1997-2007 היתה לבדוק האם השפעת רמות לחץ דם מומלצות על מסלולי קוגניציה ארוכי-טווח יהיו שונים בין הגזע הלבן לגזע השחור. נכללו בעיבוד 1,657 קשישים מגיל 70 ומעלה (908 לבנים ו – 784 שחורים) ללא כל הפרעה קוגניטיבית שטופלו ביל"ד. בוצעו שני מבחני קוגניציה לפני ותוך המעקב ובכל ביקור סווגו החולים בהתאם לרמת לחץ הדם הסיסטולי של 120 ממ"כ או פחות, 121-139 ממ"כ, 140-149 ממ"כ ו – 150 ממ"כ או יותר במדידות במרפאה בלבד. תוך מעקב של 10 שנים נמצא הבדל בירידת ניקוד התיפקוד הקוגניטיבי על פי רמות לחץ הדם הסיסטולי כאשר הירידה הגדולה ביותר נמצאה באלו עם לחץ דם סיסטולי של 150 ממ"כ או יותר והירידה הנמוכה ביותר והמובהקת באלו עם לחץ דם סיסטולי של 120 ממ"כ או פחות. בחולים שחורים בהשוואה ללבנים, הירידה בקוגניציה היתה גדולה יותר ברמות הגבוהות יותר או הנמוכות יותר של לחץ הדם הסיסטולי.

Kristine J. Rosenberger BS, Ambar K, et al. Association of JNC-8 and SPRINT systolic blood pressure levels with cognitive function and related racial disparity. JAMA Neurol. 2017 Aug 21. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

בעיבוד הנוכחי נמצא שהיעד להורדת לחץ דם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בדומה ליעד במחקר SPRINT עדיף על יעד גבוה יותר שמומלץ בהנחיות JNC-8. התוצאות מראות גם שבניגוד להנחה שלחץ דם סיסטולי גבוה בקשישים טרשתיים שומר על הקוגניציה בגלל זילוף טוב יותר של הדם במוח דווקא לחץ דם גבוה מ – 150 ממ"כ קשור בירידה בקוגניציה. מצד שני, ממצאי העיבוד מראים בניגוד לחלק מההנחיות שקיימות כיום, שהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ לעומת 140 ממ"כ (בדומה לתוצא ה – CV במחקר SPRINT) אינה מורידה את הקוגניציה. את הממצא ששחורים "נהנים" יותר מלבנים מהיעד הנמוך של הורדת לחץ הדם יד לקחת בחשבון גם לגבי תושבי הארץ ממוצא זה. עם כל זאת יש להתייחס לממצאי מחקר תצפיתי זה בזהירות מרובה ראשית, מעצם היותו כזה ושנית, בניגוד ל – SPRINT מדידות לחץ הדם בוצעו בשיטה הרגילה במרפאה ולא במדידה אוטומטית ללא נוכחות צוות רפואי (ניטרול תופעת החלוק הלבן שהוא גבוה מאד בקשישים), שלישית, החלוקה לרמות שונות של לחץ הדם לא נכללו בשיטות המחקר ורביעית,  לא בוצעו מדידות לחץ הדם מחוץ למרפאה לא רק לניטרול תופעת החלוק הלבן אלא גם של יל"ד ממוסך. הבאתי מחקר זה למרות שלדעתי אין לו כל ערך רק מתוך ידיעה שבעקבותיו נוצף בהודעות באתרי הרפואה ובאמצעי התקשורת על ממצאי מחקר זה מבלי להתייחס לכך שמבחינה מדעית אין לו כל ערך. מעניין יהיה לדעת מה תהיינה תוצאות המעקב אחרי הקוגניציה במחקר SPRINT.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה