האם אין כל הבדל משביעת הרצון בין חולי יל"ד שקיבלו טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם לבין אלו שקיבלו טיפול רגיל במחקר SPRINT?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2017

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק האם הטיפול הנמרץ ביל"ד בחולים במחקר SPRINT השפיע על דיווחיהם על שביעת רצונם מהתוצאות. כידוע, 9,361 חולי יל"ד עם גורם סיכון CV טופלו אקראית להורדת לחץ הדם הסיסטולי או מתחת ל – 120 ממ"כ או מתחת ל – 140 ממ"כ. החוקרים השתמשו בשלושה מדדים שהיה על המטופלים לדווח שכללו תחושה של מצב גופני, מצב הבריאות הכללי ותחושת הדיכאון וכן על דיווח על שביעות רצונם מהטיפול בלחץ הדם, מהתרופות וההשפעה על ההיענות לטיפול. נערכה השוואה בכל הנקודות שנבדקו בין אלו עם טיפול נמרץ לבין אלו עם הטיפול הרגיל בריבוד על פי תיפקוד גופני וקוגניטיבי. החולים שקיבלו טיפול נמרץ טופלו בממוצע בתרופה נוספת ליל"ד ולחץ הדם הסיסטולי היה נמוך באופן מובהק ב – 14.8 ממ"כ בזרוע טיפול זו לעומת זרוע הטיפול הרגיל. ממוצעי כל שלושת המדדים היו יציבים יחסית על פני חציון של 3 שנות מעקב ללא הבדל מובהק בין שתי זרועות המחקר. לא נמצא גם הבדל מובהק לאחר ריבוד החולים על פי מדדי הבסיס הגופניים או הקוגניטיביים. שביעות רצון מהטיפול בלחץ הדם היה גדול בשתי הזרועות ולא נמצא כל הבדל בהיענות לטיפול התרופתי.

Berlowitz DR, Foy CG, Kazis LE et al; SPRINT Research Group. Effect of intensive blood-pressure treatment on patient-reported outcomes. N Engl J Med. 2017;377:733-744.

הערת פרופ' יודפת

במחקר זה נמצא שהתועלת שהושגה ע"י הורדה נמרצת של לחץ הדם בהקשר לאירועים ה – CV והתמותה לא היתה מלווה בתיפקוד גופני ונפשי רע יותר או בתסמיני דיכאון על פי תחושתם של המטופלים. למעשה, שביעת הרצון מצורת הטיפול בלחץ הדם ומהטיפול התרופתי היה גבוה יותר בשנת המחקר הראשונה בזרוע הטיפול הנמרץ אלא שההבדל היה קטן. ממצאים אלו היו בניגוד להערכה לפני תחילת המחקר שמטופלי זרוע הטיפול הנמרץ יסבלו יותר מתופעות הלוואי בעיקר בקשישים בגלל ירידה אפשרית בזילוף הדם המוחי. מצד שני, מספר מחקרים דיווחו שטיפול ארוך-טווח ביל"ד העלה דווקא את זילוף הדם המוחי שנשמר ע"י ויסות עצמי ועל ירידה בשיעור ההיפוטנסיה התנוחתית. נראה שטיפול תרופתי ביל"ד בסוגי התרופות החדשות גורם לפחות תופעות לוואי. מעניין שלא נמצא גם הבדל בדיווח על שביעת הרצון מחולים קשישים שבריריים או עם הפרעה קוגניטיבית. באותם מקרים שדיווחו תוך כדי המחקר על תופעות לוואי בלחצי דם מתחת ל – 120 ממ"כ נעשתה הפחתה במינון או בכמות התרופות. יש להוסיף שהחולים היו מודעים לאיזה זרוע טיפול הם הוקצו. המחברים מציינים מספר מגבלות של המחקר כמו אפשרות של תופעות לוואי בחודשים הראשונים של המחקר שנפסקו לאחר מכן ושלא נכללו בעיבוד הנוכחי ותקופת מעקב קצרה יחסית בגלל הפסקת המחקר לאור התוצאות המובהקות לאחר 3 שנים. תחושתי היא שהתוצאות יותר מדי טובות מלהיות נכונות לגמרי. ניסיוני הקליני מראה שיש עדיין שיעור מסויים של חולים שאיני יכול לכמת שסובלים מתופעות לוואי למרות שאני משתמש במרבית מטופלי בעיקר בתרופות שנחשבות "חדשות" יותר.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה