האם איזון יל"ד סיסטולי בבית יכול לגרום להיעלמות או לפחות לשיפור של מיקרואלבומינוריה בחולי סוכרת מסוג 2?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2017

מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק במחקר תצפיתי פרוספקטיבי Home Blood Pressure for Diabetic Nephropathy את השפעת המדידות של לחץ הדם בבית על היעלמות/שיפור במיקרואלבומינוריה בחולי סוכרת מסוג 2. במחקר נכללו 235 חולים. שיפור הוגדר כירידה של 50% ביחס אלבומין-קראטינין הבסיסי לאחר 3 שנות מעקב. מדידות לחץ הדם בוצעו בבוקר ובערב וממוצע לחץ הדם במשך כל שנה הוגדר "כל מדידות לחץ הדם בבית". השיעור המצטבר של היעלמות המיקרואלבומינוריה היה 32.3% ושל השיפור 44.7%. בעיבוד נמצא שמידת הירידה בלחץ הדם הסיסטולי של "כל מדידות לחץ הדם" לעומת ממוצע לחץ הדם הסיסטולי השפיעה על ההיעלמות/שיפור במיקרואלבומינוריה. נמצא יחס חזק בין הירידה בלחץ הדם הסיסטולי בתקופת המעקב לבין רמת לחץ הדם הסיסטולי בבסיס. נערך לכן עיבוד נפרד לחולים שלחץ דמם בבסיס היה מתחת ל – 140 ממ"כ ונמצא שממוצע לחץ הדם הסיסטולי בתקופת המעקב השפיע באופן עצמאי על ההיארעות של היעלמות/שיפור במיקרואלבומינוריה. יחס הסיכון כדי להשפיע על ההיעלמות/שיפור במיקרואלבומינוריה היה נמוך באופן מובהק בחולים עם לחץ דם סיסטולי מעל 130 ממ"כ תוך המעקב יותר מאשר יל"ד סיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ.

Nishimura M, Kato Y, Tanaka T, et al. Effect of home blood pressure on inducing remission/regression of                 microalbuminuria in patients with type 2 diabetes mellitus. Am J Hypertens. 2017;30:830–839.

הערת פרופ' יודפת

במחקרים שונים נמצא שהפרשת חלבון בשתן לא מקדימה תמיד ירידה ב – GFR וירידה בהפרשת החלבון אינה קשורה תמיד בהגנה על הכליות. מצד שני, דווח ששינוי גדול בהפרשת החלבון יכולה להיות חזאי לתוצא הכלייתי. דווח גם שירידה גדולה מכפליים בהפרשת החלבון קשורה בפרוגנוזה CV טובה יותר. במחקר הנוכחי הוגדרו שתי נקודות סיום – היעלמות או שיפור ביחס אלבומין/קרטינין (ACR). ACR מושפע מהלחץ התוך גלומרולרי ויכול לעלות ע"י לחץ דם גבוה או תירגול. במחקר הנוכחי נמצא שמידת הירידה בכל המדידות של לחץ הדם הסיסטולי בבית ולא ממוצע הירידה תוך המעקב השפיעה על ההיעלמות או השיפור. ירידה בלחץ הדם הסיסטולי יכולה להוריד את ה – ACR ע"י מנגנון המודינמי. מצד שני, נמצאה ירידה גדולה יותר באלו עם ירידה של כלל לחצי הדם הסיסטוליים שהיו גבוהים יותר בבסיס. מכאן, הוצאו מהעיבוד חולים עם לחץ דם שאינו מאוזן מספיק בבסיס כדי לשלול את האפשרות שהורדת ה – ACR נעשתה ע"י שינויים המודינמיים. עיבוד נוסף בחולים עם כלל ערכי לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 140 ממ"כ בבסיס הראה שמידת הירידה בכלל לחצי הדם הסיסטוליים אינה מושפעת מההיעלמות או מהשיפור במיקרואלבומינוריה. מצד שני, ממוצע כלל לחצי הדם הסיסטוליים בשלב המעקב הושפע באופן עצמאי מאינדוקציה של ההיעלמות והשיפור. נערך גם ניסיון למצוא מהו לחץ הדם הסיסטולי האופטימלי כדי לגרום להיעלמות/שיפור וגם כדי לראות האם קיימת עקומת J בין לחץ הדם בבית והיעלמות/שיפור. נמצא שההיארעות של שניהם – היעלמות/שיפור היתה הכי נמוכה באופן מובהק בכלל לחץ הדם הסיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ מאשר בלחץ דם נמוך מ – 120 ממ"כ. דווח שלחץ דם נמוך יותר קשור בעלייה בהיארעות של היעלמות הנוירופתיה וירידה בסיכון לנפרופתיה סוכרתית. חסרונו של מחקר זה בהיותו תצפיתי בלבד ולא נבדקה כל השפעה על התוצא הכלייתי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה