האם לשכיחות השונה של סוגי לחץ הדם כמו יל"ד החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בארצות שונות יש רקע גנטי או שוני אדמיניסטרטיבי ומאפיינים מעשיים?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2016

מטרת פרוייקט ARTEMIS (Ambulatory blood pressure Registry TEleMonitoring of hypertension and cardiovascular rISk) הבין-לאומי נועד ליצור מסד נתונים שיכלול מדידות לחץ הדם במרפאה ובניטור אמבולטורי בחולים שמבקרים במרפאות יל"ד בחמש יבשות על מנת לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של סוגי יל"ד השונים. מתוך מסד זה נערכו עיבודים מסוג   "חתך" על הקשר בין לחץ הדם במרפאה ובניטור אמבולטורי עם נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית, ופרופיל קרדיו-וסקולרי. יל"ד במרפאה נחשב שווה או מעל 140/90 ממ"כ ושווה או מעל 130/80 ממ"כ בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות. נכללו 14,143 חולים מ – 27 מדינות וחמש יבשות (אירופה – 73%, אפריקה – 3%, אמריקה – 9%, אסיה – 14% ואוסטרליה – 2%). הגיל הממוצע היה 57, גברים – 51%, מטופלים ביל"ד – 46%, מחלה קרדיו-וסקולרית – 14%, חולי סוכרת – 14%, דיסליפידמיה – 33% ומעשנים – 19%. השכיחות של יל"ד היתה גבוהה יותר באופן מובהק לפי המדידות במרפאה (72 לעומת 60%). יל"ד קבוע (לפי שתי שיטות המדידה) נמצא בקרב 49% מהחולים. יל"ד של החלוק הלבן היה שכיח יותר מאשר יל"ד ממוסך באופן מובהק (23 לעומת 10%). יל"ד קבוע היה שכיח יותר באירופה ואמריקה, בקשישים, בגברים, בשמנים ובאלו עם מחלות נלוות קרדיו-וסקולריות. יל"ד של החלוק הלבן היה פחות שכיח באוסטרליה, אמריקה ואפריקה ושכיח יותר בקשישים, שמנים ונשים. יל"ד ממוסך היה שכיח יותר באסיה ובגברים עם סוכרת. עישון היה גורם מכריע ליל"ד קבוע ויל"ד ממוסך.

Omboni S, Aristizabal D, De la Sierra A, et al; ARTEMIS (international Ambulatory blood pressure Registry: TEleMonitoring of hypertension and cardiovascular rISK project) Investigators. Hypertension types defined by clinic and ambulatory blood pressure in 14 143 patients referred to hypertension clinics worldwide. Data from the ARTEMIS study. J Hypertens. 2016 Aug 10. [Epub ahead of print]

 

הערת פרופ' יודפת

תוצאות סקר זה מאשרות את הידוע שלחץ הדם במרפאה נמצא בקורלציה חלשה עם לחץ הדם בניטור האמבולטורי ואינו מייצג את איזון לחץ הדם בחיי היום יום. לחץ דם מתחת ל – 140/90 ממ"כ במרפאה נמצא רק בקרב 28% מהחולים בעוד ששיעור לחץ הדם התקין היה מעט גבוה יותר בעיקר בחולים מטופלים על פי ניטור אמבולטורי (ל – 40% היו ערכים מתחת ל – 130/80 ממ"כ). יל"ד שאינו מאוזן היה שכיח יותר בקשישים, במעשנים, בגברים שמנים, בחולים בארצות מתפתחות ובאלו עם אירועים קרדיו-וסקולריים בעבר. נושא חשוב ביותר קשור ביל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך שרבים מהרופאים אינם מתייחסים אליהם. לחץ דם של החלוק הלבן (נמצא בקרב 23%) קשור בדרך כלל בסיכון קרדיו-וסקולרי נמוך (אבל לא זניח). אבל כידוע הסיכון הקרדיו-וסקולרי לתחלואה ותמותה של יל"ד ממוסך (בין 10-20% תלוי בסוג האוכלוסייה) משתווה לסיכון של יל"ד קבוע. יל"ד של החלוק הלבן היה שכיח יותר בין קשישים, שמנים ונשים ואילו שכיחות נמוכה יותר נמצאה בקרב מטופלים ביל"ד ושתייני אלכוהול (אין פירוט לאיזה סוג של שתייה). יל"ד היה שכיח יותר לפי הסדר היורד בחולי סוכרת, בגברים, במעשנים ובצעירים יותר ויותר באסיה מאשר באירופה. החוקרים מעלים את הסברה שהשוני בכל העיבודים שנערכו (יש לזכור שהמחקר היה מסוג "חתך") נובעים אולי משונות גנטית או משוני אדמיניסטרטיבי ומאפיינים מעשיים. אני טוען כבר שנים שאין לסמוך על מדידות לחץ הדם במרפאה וניתן לזהות יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך גם ע"י השוואה עם מדידות בבית אם אין אפשרות מעשית לביצוע ABPM.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה