מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את תפקידם של הפרוביוטיקה כטיפול עזר בהורדת לחץ הדם בגלל היותם נוחים וזולים לשימוש. נכללו 23 מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו 2,037 משתתפים. נמצא שצריכת פרוביוטיקה מורידה באופן מובהק את הלחץ הסיסטולי ב – 3.05 ממ"כ והדיאסטולי ב – 1.51 ממ"כ. בעיבוד בתת-קבוצות נמצא שהתועלת המובהקת של הפרוביוטיקה על הלחץ הסיסטולי נמצאת רק ביל"ד (ירידה של 3.31 ממ"כ) או בסוכרת מסוג 2 (ירידה מובהקת של 4.85 ממ"כ). גם הירידה של הלחץ הדיאסטולי היא מובהקת רק ביל"ד (ירידה של 2.02 ממ"כ). השפעה זאת נמשכת תקופה קצרה בלבד – 8-10 שבועות ולא יותר.

Qi D, Nie XL, Zhang JJ. The effect of probiotics supplementation on blood pressure: a systemic review and meta-analysis. Lipids Health Dis. 2020;19(1):79. Published 2020 Apr 25.

הערת פרופ' יודפת

במטה-אנליזה הנוכחית נמצא שצריכת פרוביוטיקה קשורה בהורדת הלחץ הסיסטולי בחולי יל"ד וסוכרת מסוג 2 בעוד שהורדת הלחץ הדיאסטולי נמצאה רק בחולי יל"ד. הירידה אמנם מתונה אבל גם הורדת לחץ הדם ב – 2 ממ"כ קשורה בהורדת הסיכון לשבץ מוחי ואוטם שריר הלב ב – 4%. תסיסה של חלב מלווה בשיחרור 2 טריפפטידים- איזולויצין-פרולין-פרולין וואלין-פרולין-פרולין ומעכבת כנראה את פעילות ה – ACE ובנוסף, יש לה השפעה חיובית על קשיות העורקים. השפעה נוספת על הורדת לחץ הדם נובעת כנראה מהמינרלים אם כי זה אינו מספיק להסביר את ההבדל בין צריכת יוגורט לבין הפלצבו. במטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה נמצא שתוספת של סידן (1000 עד 2000 מ"ג ליום) מורידה באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי ב – 1.44 ממ"כ והדיאסטולי ב – 0.84 ממ"כ. גם להוספת אשלגן יש השפעה דומה. תוספת של פרוביוטיקה שמכילה יותר סידן, אשלגן ומגנזיום מורידה את לחץ הדם עם השפעה גדולה יותר על הלחץ הסיסטולי מאשר על הדיאסטולי שנובעת כנראה מרמת הסידן בפרוביוטיקה.