האם איכות שינה נמוכה בחולי יל"ד שאינם מטופלים קשורה בהפרעה בתיפקוד האנדותל שמתבטאת בהפרעה בהרחבה מתווכת-זרימה ?

תאריך: 20201103

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין מדדים אובייקטיביים של איכות השינה ותיפקוד האנדותל בחולי יל"ד שאינם מטופלים. נכללו במחקר 74 גברים ו – 53 נשים כולל 55 ממוצא אפרו-אמריקאי, בגיל 40-60 (ממוצע 45.3) עם יל"ד שאינו מטופל (סיסטולי בין 130-159 ממ"כ ו/או דיאסטולי בין 85-99 ממ"כ). הרחבה מתווכת-זרימה (flow-mediated dilation) של העורק הברכיאלי נבדקה ע"י US. פרמטרים של שינה כולל יעילות השינה, משך השינה הכללי ותחושה סובייקטיבית של איכות השינה נבדקו במשל 7 ימים עוקבים ע"י אקטינוגרפיה של שורש כף היד. ממוצע השינה של המשתתפים היה 7.76 שעות במיטה עם יעילות שינה ממוצעת של 78% וזמן שינה של 6 שעות. ממוצע ההרחבה מתווכת-זרימה  היה 3.5%.בעיבוד רב-מישתנים לאחר תיקנון למגדר, גזע, BMI, לחץ הדם במרפאה, הכנסה, עישון, צריכת אלכוהול וקוטר העורק הבסיסי נמצא יעילות השינה היתה קשורה באופן חיובי ומובהק בהרחבה מתווכת-זרימה. לא נמצא כל קשר מובהק בין איכות וזמן השינה לבין ההרחבה מתווכת-זרימה.

Hill LK, Wu JQ, Hinderliter AL, Blumenthal JA, Sherwood A. Actigraphy-derived Sleep Efficiency is Associated with Endothelial Function in Men and Women with Untreated Hypertension. Am J Hypertens. 2020 Oct 13. Epub ahead of print.

הערת פרופ' יודפת

שינה גרועה ונדודי שינה מוכרים יותר ויותר כגורמי סיכון לתחלואה ותמותה CV. ההנחה הקיימת היא שקשר זה נובע מהפרעה בתיפקוד האנדותל. במחקר הנוכחי נמצא שיעילות נמוכה של שינה שנמצאה באקטינוגרפיה בשינה גרועה קשורה בהרחבה מתווכת-זרימה. מצד שני, לא נמצא כל קשר  בין הרחבה מתווכת-זרימה לבין משך השינה שנמדד ע"י אקטינוגרפיה ולא לאיכות השינה הסובייקטיבית. חמישה עשר משתתפים במדגם סבלו מנדודי שינה שגורמים ליעילות שינה נמוכה. נדודי שינה עם משך שינה קצר כרוני או ביחד עם תחושת שינה קצרה קשורים בסיכון ליל"ד ולמחלה CV. הפרעה בתיפקוד האנדותל  מאופיינת כמדד כוללני של כל ההשפעות המצטברות של גורמי הסיכון הקלאסיים (כמו יל"ד, עישון ודיסליפידמיה) כמו גם כוחות המודינמיים מקומיים (כמו מאמץ גזירה) והשפעות רעות אחרות אפשריות. במחקרים קודמים הועלתה האפשרות שאיכות שינה גרועה יכולה לתרום להפרעה בתיפקוד האנדותל דרך מספר מסילות כולל שיבוש של תהליכים מטבוליים, חיסוניים וויסות אוטונומי. קיימות כמה ראיות על השפעת טובה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי על התיפקוד המטבולי (כמו טריגליצרידים, גלוקוזה, אינסולין והמוגלובין A1C) והחיסוני (כמו CRP). היות המחקר מסוג "חתך" אינה מאפשרת קביעת סיבתיות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה