במחקר ALLHAT שהיה אקראי ומבוקר נבדקה כידוע השפעת כלורתאלידון, אמלודיפין וליזינופריל על הטיפול ביל"ד באנשים עם סיכון גבוה. מטרת העיבוד המשני היתה לבדוק תוצאים של תמותה מכל סיבה, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, אי ספיקת לב ואיזון לחץ הדם (נמוך מ – 140/90) לאחר 4.7 שנים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאים בין איזון לחץ הדם וסוגי התרופות בקרב כל המאפיינים של המשתתפים עם יל"ד סיסטולי בדיד או לחץ דם דיאסטולי כולל גיל, מגדר, גזע ואתניות.
Wang SY, Hanna JM, Gongal P, et al. Choice of Antihypertensive Agent in Isolated Systolic Hypertension and Isolated Diastolic Hypertension: A Secondary Analysis of the ALLHAT Trial. Am Heart J. 2022 Aug 3. Epub ahead of print.
הערה
לא נמצא גם כל הבדל בתוצאים בין איזון לחץ הדם וסוגי התרופות בין לבנים ושחורים אבל נמצא סיכון מוגבר לאי ספיקת לב ע"י אמלודיפין רק בלחץ ביל"ד סיסטולי בדיד ולא ביל"ד דיאסטולי בדיד בהשוואה לשתי התרופות האחרות. גם במחקר האורגינלי היה ממצא דומה ולכן השאלה האם כלורתאלידון היא התרופה המועדפת לטיפול ביל"ד? מעניין שכלורתאלידון היה התרופה הראשונה במחקר SPRINT באופן כללי אבל גם באמלודיפין. בעיבוד לאחר מעשה של SPRINT לא היה לטיפול יחיד באמלודיפין יתרון על הטיפול בכלותאלידון שניתן אולי לייחסו להחלטת המטפל לגבי כל חולה בנפרד. במחקר רסטרוספקטיבי שפורסם לאחרונה שכלל עוקבה מעל 700,000 משתתפים נמצא שטיפול בכלותאלידון היה קשור יותר בהיפוקלמיה ואי ספיקת כליות בהשוואה להידרוכלורתיאזיד וללא כל תועלת CV. כך, שיש צורך לשקול את התועלת המצומצמת שנמצאה בעיבוד הנוכחי עם הכלורתאלידון נגד העלייה בסיכון של תופעות הלוואי של אירועים כלייתיים ואלקטרוליטיים בהשוואה לשימוש בתרופות אחרות. התוצאות הקליניות הדומות שנמצאו במחקר ALLHAT בין התרופות השונות תומכות בהורדת לחץ הדם ללא כל חשיבות לסוג התרופה בהורדת הסיכון ה – CV ביל"ד דם סיסטולי או דיאסטולי בדידים. כל שינוי ביעילות ובבטיחות בין הסוגים השונים של התרופות הם כנראה מתונים אבל מצד שני, יש חשיבות לניטור תופעות הלוואי של הטיפול ביל"ד.