מטרת הסקירה הסיסטמית והמטה-אנליזה שבוצעה בבריטניה היתה לבדוק קשר בין טיפול ביל"ד ותופעות לוואי ספציפיות. נכללו מחקרים אקראיים עם בקרה של פלצבו או ללא טיפול, טיפול יתר או טיפול מופחת בתרופות ומטרה גבוהה יותר של לחץ או מטרה נמוכה יותר. התוצא הראשוני היה נפילות במשך המעקב במחקר. התוצא המשני היה פגיעה חדה בכליות, היפוקלמיה, היפוטנסיה, יל"ד ועילפון. נבדקו גם תוצאים נוספים שקשורים לתמותה ואירועים CV. אותרו 58 מחקרים אקראיים שכללו 280,683 משתתפים עם מעקב חציוני של 3 שנים (טווח 2-4 שנים). לא נמצאה ראייה לנפילות מתוך 7 מחקרים שדיווחו עליהם כתוצאה מטיפול ביל"ד. מצד שני, טיפול תרופתי ביל"ד היה קשור בסיכון מוגבר לנזק חד בכליות, עם תופעות לוואי קלות של היפרקלמיה והיפוטנסיה ועם תופעות לוואי חמורות של פגיעה חדה בכליות ועילפון. ההטרגניות בין המחקרים שבדקו פגיעה חדה בכליות והיפרקלמיה היו גדולים יותר כאשר התמקדו בתרופות שמשפיעות על המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. הטיפול התרופתי היה קשור בהורדת הסיכון לתמותה מכל סיבה, מתמותה CV ושבץ מוחי אבל לא של אוטם שריר הלב.
Albasri A, Hattle M, Koshiaris C, et al; STRATIFY investigators. Association between antihypertensive treatment and adverse events: systematic review and meta-analysis. BMJ. 2021 Feb 10;372:n189.
הערת פרופ' יודפת
מטה-אנליזות רבות של מחקרים אקראיים בדקו את היעילות של הטיפול התרופתי ביל"ד אבל מעטים בדקו את הנזקים האפשריים של טיפול זה. מטה-אנליזות אחרות התמקדו על הקשר בין הטיפול ביל"ד של כל תופעות הלוואי שחולקו לשתי קבוצות – תוצאים קלים ותוצאים חמורים אבל לא בדקו תופעות לוואי ספציפיות. במטה-אנליזה הנוכחית שכללה 58 מחקרים אקראיים ומבוקרים לא נמצאה כל ראייה על קשר בין טיפול תרופתי ביל"ד ונפילות או שברים. מצד שני, נמצא קשר בין הטיפול לאפשרות של תופעת לוואי קלה (היפוטנסיה) לבין תופעת לוואי חמורה (פגיעה חדה בכליות ועילפון). בעיבודים לריבוד סוג התרופות נמצא שהקשר עם פגיעה חדה בכליות והיפרקלמיה נבעו בעיקר משימוש בתרופות שמשפיעות על המערכת רנין-אנגיוטנסין. מצד שני, לא נמצאה כל ראייה על קשר בין משפחת תרופות זאת ונפילות, שברים, שיגדון או היפוקלמיה. בעיבוד לגבי השפעת דיורטיקה נמצאה עלייה פי עשר בסיכון להיפוקלמיה אבל קשר זה נמצא רק בשלושה מחקרים עם הטרוגניות גדולה. ניתן להשתמש בממצאי מחקר זה ככי להגיע להחלטה משותפת בין הרופא והמטופל על היתרונות והנזקים של התחלת או המשך הטיפול בתרופות נגד יל"ד בעיקר באלו, עם סיכון לנזק של פגיעה קודמת בכליות או עם תיפקוד כלייתי נמוך.