מטרת העיבוד הנוכחי שבוצע במספר מרכזים אקדמאים בארה"ב היתה לזהות מסילות של לחץ הדם הסיסטולי ולהחליט האם דפוסי מסילות אלו נושאים סיכון תורשתי ל – .CV זוהו מסילות סיסטוליות תוך שימוש בדגמים מבוססי- סוג של קבוצה לטנטית בקרב עוקבה של 8,901 משתתפי מחקר SPRINT תוך הכללת מדידות של לחץ הדם הסיסטולי תוך 12 החודשים הראשונים של המחקר לאחר רנדומיזציה. זוהו 4 מסלולים ברורים: "ירידה נמוכה" (הלחץ הסיסטולי היה נמוך בהתחלה וירד עוד תוך מעקב של שנה – 41%), "ירידה גדולה" (הלחץ הסיסטולי התחיל גבוה וירד תוך מעקב של שנה – 6%), "יציבות נמוכה" (לחץ הדם היה נמוך ונשאר יציב תוך מעקב של שנה – 48%) ו"יציבות גדולה" לחץ הדם התחיל גבוה ונשאר יציב תוך מעקב של שנה – 5%). הקבוצה של "יציבות נמוכה" ביחס לקבוצת ה"ירידה הגדולה" היתה קשורה בסיכון CVD מוגבר ומובהק של 29% ו "קבוצת ה – "יציבות הגדולה" היתה קשורה בסיכון מוגבר ומובהק של 76% לתמותה מכל סיבה. הקבוצה עם "יציבות גדולה" ביחס לקבוצה עם "יציבות נמוכה" היתה קשורה בעליה מובהקת של 54% בסיכון לתמותה מכל סיבה.
German CA, Elfassy T, Singleton MJ, et al. Trajectories of Blood Pressure Control a Year after Randomization and Incident Cardiovascular Outcomes in SPRINT. Am J Hypertens. 2021 Apr 16: Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי נמצאו 4 מסלולים עם דפוסים נפרדים שהיו קשורים בתוצאים. הממצאים מעלים את ההנחה שדפוסים של איזון לחץ הדם הסיסטולי חשובים בהבנת הסיכון ה – CV ללא תלות בלחץ הדם בבסיס. מסלולים אלו משלבים ערכים רבים כדי ליצור דפוסים של איזון לחץ הדם, כך שהם מחקים פרקטיקה קלינית עם פוטנציאל לשפר את ריבוד הסיכון ה – CVD בהשוואה לערך של לחץ דם בודד שנמצא מדי פעם בביקורים הקליניים. מחקר SPRINT הוא היחיד שהיה אקראי ומבוקר ולכן בניגוד לממצאים קודמים שהיו תצפיתיים הביאו ממצאיו של מחקר זה יעדים חדשים לאיזון לחץ הדם שהשתקפו בהנחיות 2017 ACC/AHA. בגלל הנחיות אלו מתרכזים הרופאים על יעדי לחץ הדם יותר מאשר על דפוסי לחץ דם להערכת הסיכון ה – CVD של החולים. נתוני עיבוד זה מראים שקיימים הבדלים מובהקים בסיכון בין קבוצות מסלולי לחץ הדם הסיסטולי שמעלים את ההנחה שדפוסי איזון לחץ הדם הם חשובים ללא כל קשר ללחץ הדם בבסיס ומאפשרים ביצוע החלטה קלינית טובה יותר. עיבוד של עקומות ההישרדות מראה שיעור גדול יותר של הישרדות ללא CVD בקבוצות מסלול ה"ירידה" בהשוואה לקבוצות במסלולים ה"יציבים" עם שיעור דומה בערך של הישרדות בין קבוצות המסלולים "ירידה גדולה" ו"ירידה קטנה" ממצא שמניח, שירידה בלחץ הדם לאורך זמן מורידה את הסיכון לאותה דרגה ללא כל קשר ללחץ הדם בבסיס. העיבוד הנוכחי משקף אותה נטייה בהראותו שאין הבדל כאשר משווים את מסלולי הקבוצות בין "ירידה גדולה" עם "ירידה קטנה". מידע זה צריך לעודד את הרופאים והחולים היות והוא מניח שירידות גדולות בסיכון ה – CV ניתנות להשגה גם אם לחץ הדם בבסיס הוא גבוה. אני מבין מכל העיבוד הנוכחי שניתן לטפל בחולה יל"ד בשיטת המסלולים רק במעקב ולא בטיפול ראשוני. יש להתייחס כגורם סיכון נוסף למקרים בהם לחץ הדם הגבוה נשאר קבוע ואינו יורד למרות הטיפול.
