מטרת המחקר הישראלי שנערך במסגרת צ.ה.ל היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם במתבגרים צעירים והסיכון לפתח נזק מוקדם בכליות. בעוקבה כלל-ארצית נכללו 629,169 מתבגרים בגיל 16-20 שעברו בדיקה רפואית לפני הגיוס לצבא. הוצאו מהמחקר מעל 30 אלף מתבגרים עם נזק בכליות, עם יל"ד או בגלל נתונים חסרים על לחץ הדם או על נתונים אנתרופומטריים בכניסה למחקר. מדידות לחץ הדם בכניסה למחקר קוטלגו על פי Clinical Practice Guideline for Screening and Management of High Blood Pressure in Children and Adolescents : קבוצה A ((<120/<80), קבוצה B ששימשה כבקרה (120/<80-129/<80 ממ"כ), קבוצה C (130/80-139/89 ממ"כ) וקבוצה D ( ≥140/90 ממ"כ). נזק מוקדם לכליות במתבגרים צעירים הוגדר כהפרשת חלבון בשתן ≥30 mg/g עם eGFR של 60 מ"ל או יותר. לאחר מעקב ממוצע של 15.1 שנים נמצא ש – 2004 (0.3%) שמקרב 598,702 מתבגרים (54% גברים) פיתחו נזק מוקדם בכליות. יחס הסיכון המתוקנן והמובהק לנזק כלייתי מוקדם בקבוצת C היה 1.17 ו – 1.51 בקרב רזים (BMI מתחת לאחוזון 85) ו – BMI גבוה (שווה או מעל אחוזון 85) בהתאמה. יחס הסיכון המובהק לנזק כלייתי ברזים בקבוצה D היה 1.49 ו – 1.79 באלו עם משקל עודף.
Tsur AM, Akavian I, Derazne E, Tzur D, Vivante A, Grossman E, Rotem RS, Fishman B, Afek A, Coresh J, Chodick G, Twig G. Adolescent Blood Pressure and the Risk for Early Kidney Damage in Young Adulthood. Hypertension. 2022 Mar 7. Epub ahead of print.
הערה
במחקר התצפיתי נמצא שעליית לחץ הדם במתבגרים היתה קשורה באופן עקבי בנזק כלייתי מוקדם ובלטה יותר במתבגרים עם BMI גבוה. קשר זה נמצא לפני גיל 30-35 בעיקר בלחץ דם סיסטולי מעל 130 ממ"כ במתבגרים רזים ובכל טווח של לחץ הדם באלו עם משקל עודף. קיים שילוב בין מסלולי הכליות והנוירו-הורמונליים בהשמנה ויל"ד. לחץ דם גבוה יותר קשור בנזק מבני בכליות, בחדירת מוגברת מקרו-מולקולות בפקעית, בוויסות מחדש ובטרשת כלי דם מקטעית. תוצאות הנזק בולטות כבר עם עלייה קלה בלחץ הדם כאשר השמנה כרונית יכולה להגביר את לחץ הדם באופן הדרגתי שנגרם בתנגודת לטיפול ביל"ד ובהתחלת קסקדה פתופיזיולוגית של גורמים שמגבירים את הנזק לכליות. העיבוד של המחקר הנוכחי מעלה את ההנחה שהקשר בין הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי עם הנזק בכליות הוא שונה מיסודו בין מתבגרים רזים ובין אלו עם משקל עודף על פני כל טווחי לחץ הדם. שלילת משתתפים עם גורמי סיכון אחרים אפשריים לנזק כלייתי מוקדם משפיעה כנראה על זמן ההפרדה שנמצא בעקומות Kaplan-Meier לאחר 13 שנים. הפרדה זאת יכולה להניח שבגלל מנגנוני פיצוי בלתי מספיקים חוצה הנזק שמצטבר את הסף של לחץ דם תקין. עם כל זאת, למרות שתוכנית המחקר לא מאפשרת קביעת סיבתיות תוצאותיו מבליטות את תפקידו האפשרי של לחץ הדם כגורם סיכון שניתן לשינוי.
